גישה משולבת להקלה על כאבים לאחר ניתוח החלפת מפרק מלווה בשיעור נמוך יותר של סיבוכים בתר-ניתוחיים, הפחתת שימוש באופיואידים ומשך אשפוז קצר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Anesthesiology.

החוקרים התבססו על נתונים בין השנים 2006-2016 אודות למעלה מ-1,540,000 ניתוחים ראשוניים להחלפת מפרק ירך ומפרק הברך. במהלך עשר שנות המחקר תועדה עליה עקבית בשימוש בטיפול משולב להקלה על כאבים, לצד ירידה קבועה בשימוש באופיואידים בלבד.

מניתוח רב-משתני עלה כי שיעור הסיבוכים ירד משמעותית עם עליה במספר השיטות להקלה על כאב, כאשר עם מעכבי COX-2 ונוגדי-דלקת שאינם סטרואידים תועד הקשר האינדיבידואלי הבולט ביותר עם התוצאות.

מתן מרשם לטיפול באופיואידים לאחר היום הראשון לאחר הניתוח היה פחות נפוץ עם עליה במספר הגישות האחרות לשיכוך כאבים. הירידות בסיכויים למרשמים לאופיואידים היו בולטות יותר בניתוחי החלפת מפרק ירך (ירידה של 18.4% עם שימוש בלמעלה משני משככי כאבים מעבר לאופיואידים, לעומת 6.8% עם משכך כאבים אחד נוסף בלבד לאופיואידים), בהשוואה לניתוחי החלפת מפרק ברך (ירידה של 15% לעומת 6.4%, בהתאמה).

משך האשפוז בבית חולים התקצר ב-12.1% לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך וב-9.3% לאחר ניתוח החלפת מפרק ברך, בחולים שטופלו בלמעלה משני משככי כאבים מעבר לאופיואידים, בהשוואה לאלו שטופלו באופיואידים בלבד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי נתונים אלו מעידים על קשר ברור בין שימוש במספר גישות לשיכוך כאבים ובין הפחתת היקף המרשמים לטיפול באופיואידים ושיעור הסיבוכים הבתר-ניתוחיים בתנאי עולם אמיתי. בשילוב עם הנתונים הקיימים בספרות הרפואית, העדויות תומכות בשילוב לפחות שלוש גישות לשיכוך כאבים עם אופיואידים, עם תוצאות טובות יותר והפחתת היקף המרשמים לטיפול באופיואידים.

Anesthesiology 2018

לידיעה במדסקייפ