במתן מרשם לטיפול בסטטינים, על הרופאים המטפלים להיות מודעים להשפעת הדמה של הטיפול, כאשר מניתוח נתוני ASCOT-LLA (Anglo-Scandinavian Cardiac Outcomes Trial-Lipid-Lowering Arm) עלה שיעור גבוה יותר של דיווחים אודות כאבי שרירים רק כאשר החולים והרופאים היו מודעים לכך שניתן טיפול בסטטינים.
המטרה המקורית של המחקר הייתה לקבוע את השילוב התרופתי הטוב ביותר לטיפול ביתר לחץ דם, אך החוקרים החליטו להוסיף זרוע הפחתת שומנים בדם להכללת חולים עם רמות כולסטרול גבוהות, בנוסף ללחץ דם גבוה.
החוקרים כללו חולים בגילאי 40-79 שנים עם יתר לחץ דם, עם לכל הפחות שלושה גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, שלא נטלו סטטינים או פיברטים, ללא היסטוריה של אוטם לבבי ולא קיבלו טיפול לאנגינה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-Atorvastatin במינון 10 מ”ג ביום (5,101 חולים) או פלסבו (5,079 חולים).
שלב זה נמשך לאורך שלוש שנים והופסק כאשר היתרונות בחולים תחת Atorvastatin הפכו כה בולטים עד שהוחלט כי המשך מתן פלסבו אינו אתי עוד. בשלב זה, הציעו לחולים טיפול ב-Atorvastatin. כשני שליש מהחולים הסכימו לטיפול ושליש סירבו לטיפול. שלב זה נערך בין דצמבר 2002 ועד יוני 2005.
החוקרים כללו 9,899 חולים בהערכת נתוני שלב זה: 6,409 מטופלים ב-Atorvastatin ו-3,490 בקבוצת הפלסבו, עם חציון מעקב של 2.3 שנים. מעבר לאירועים חריגים במערכת השרירים, החוקרים בחנו עוד הפרעות זקפה, ליקוי קוגניטיבי והפרעות שינה.
החוקרים מדווחים כי בשלב הסמוי של המחקר, הדיווחים אודות תופעות לוואי במערכת השרירים והפרעות זקפה היו דומים בקרב מטופלים בסטטינים ומטופלי פלסבו. הדיווחים אודות הפרעה בתפקוד קוגניטיבי היו נדירים מאוד.
מנגד, בשלב הלא-סמוי, הלא-אקראי, שיעור תסמינים במערכת השרירים היה גבוה יותר ב-41% בקרב מטופלים בסטטינים, בהשוואה לאלו שסירבו לטיפול התרופתי (1.26% לעומת 1.00% בשנה).
המומחים מסבירים כי כאשר חולים מתלוננים על הטיפול בסטטינים, רופאים רבים מנסים לעבוד איתם ולהרגיע אותם. רבים מנסים סטטינים שונים, או מינונים שונים ואינם מוותרים על הטיפול בקלות.
Lancet
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!