במאמר שפורסם בכתב העת Open Forum Infectious Diseases בשנת 2014 דיווחו חוקרים על ממצאים מהם עלה כי סוכרת הינה גורם סיכון לזיהום בהרפס זוסטר וכאב ממושך לאחר זוסטר (PPZP או Persistent Post-Zoster Pain) במבוגרים בארצות הברית. הקשר שתואר היה משמעותי יותר בנבדקים בעלי פעילות תקינה של מערכת החיסון.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין סוכרת ובין הרפס זוסטר ו-PPZP. הם התבססו על נתונים רטרוספקטיביים מהשנים 2005-2009, המבוססים על שלושה מאגרי נתונים גדולים. יחס שיעורי ההיארעות שימש להשוואת היארעות הרפס זוסטר לפי סוכרת. ניתוח סטטיסטי שימש לחישוב הסיכון המתוקן לגיל ומין להרפס זוסטר ו-PPZP בנוכחות סוכרת, כפונקציה של תפקוד מערכת החיסון.

מבין 51 מיליון נבדקים (כ-88 מיליון שנות-אדם בסיכון), החוקרים זיהו 420,515 מקרים של הרפס זוסטר. חולים עם סוכרת היוו 8.7% משנות האדם בניתוח הנתונים, אך היוו 14.5% מהחולים עם הרפס זוסטר ו-20.3% מהחולים עם PPZP. ההיארעות הגולמית של הרפס זוסטר הייתה גבוהה יותר ב-78% (7.96 לעומת 4.48 מקרים ל-1,000 שנות אדם, p<0.01) ושיעור מקרי PPZP היה גבוה יותר ב-50% (5.97% לעומת 3.93%, p<0.01) בחולים עם סוכרת,  בהשוואה לאלו ללא סוכרת.

בחולי סוכרת תועד סיכון מתוקן גבוה יותר ב-45% להרפס זוסטר (סיכון יחסי של 1.45) וסיכוי מתוקן גבוה יותר ב-18% ל-PPZP (יחס סיכויים של 1.18). הסיכון להרפס זוסטר על-רקע סוכרת בקרב נבדקים בעלי פעילות תקינה של מערכת החיסון היה חלש יותר (יחס סיכון של 1.10) והסיכון ל-PPZP לא נותר עוד מובהק סטטיסטית. בכל שנה תועדו כ-1.2 מיליון מקרים של הרפס זוסטר במבוגרים בארצות הברית, כאשר כ-13% מהמקרים הללו תוארו בחולי סוכרת.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי סוכרת הינה גורם סיכון להרפס זוסטר וכאב ממושך לאחר זוסטר בקרב מבוגרים בארצות הברית הפונים לטיפול רפואי. בחולים צעירים יותר עם סוכרת שיעורי היארעות כוללים גבוהים יותר של הרפס זוסטר, בהשוואה לחולים מבוגרים יותר ללא סוכרת. הם ממליצים להשלים הערכות של התערבויות להפחתת הסיכון המוגבר להרפס זוסטר בחולי סוכרת.

Open Forum Infectious Diseases, May 2014

הערת המערכת: אמנם מחקר לא חדש שפורסם כבר בשנת 2014 , אך טרם דווח אצלנו ולאור חשיבותו מצאנו לנכון להציגו כעת.