בכתב העת Emergency Medicine Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי היקף ההשמנה של חולים לא השפיע על ההקלה בכאבים בתגובה לטיפול במינון קבוע של מורפין ולכן הם קובעים כי אין צורך בהעלאת מינון הטיפול בחולים שמנים.

המטרה העיקרית של המחקר הייתה להשוות את התגובה לשיכוך כאבים באמצעות מורפין בין חולים שאינם סובלים מהשמנת-יתר, חולים הסובלים מהשמנת-יתר וחולים הסובלים מהשמנת-יתר חולנית.

מדובר במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שנערך בחדר מיון בבית חולים שלישוני בארצות הברית וכלל מבוגרים שטופלו במורפין במינון 4 מיליגרם, שניתן דרך הוריד להקלה על כאב. המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות, לפי מדדי מסת הגוף שלהם: ללא השמנה (מדד 18.5-29.9 ק”ג למטר בריבוע); השמנת-יתר (30-39.9 ק”ג למטר בריבוע) והשמנת-יתר חולנית (40 ק”ג למטר בריבוע ומעלה).

300 חולים נכללו במחקר (100 חולים בכל קבוצה). חציון מדדי הכאב בתחילת המחקר עמד על 8.5, 8 ו-8.5 בקבוצת החולים ללא-השמנה, השמנה והשמנת-יתר חולנית, בהתאמה (P=0.464). חציון התגובה לשיכוך כאבים לאחר מתן מורפין עמד על 2 נקודות באלו ללא-השמנה, 3 נקודות באלו שסבלו מהשמנת-יתר ו-2 נקודות באלו שסבלו מהשמנת-יתר חולנית (p=0.160). מניתוח רגרסיה ליניארי עלה כי מדד מסת הגוף אינו מנבא את התגובה לשיכוך כאבים.

מממצאים אלו עולה כי בחולים עם השמנת-יתר והשמנת-יתר חולנית אין צורך בטיפול במינון גבוה יותר של מורפין להקלה על כאב אקוטי, בהשוואה לחולים שאינם שמנים.

 Emerg Med J. 2014;31(2):139-142

לידיעה במדסקייפ