במטופלי RA עם תגובה לא מספקת לחסם TNF-α החלפה לטיפול ביולוגי שאינו מקבוצת ה-TNF-α אפקטיבית יותר מתרופת TNF-α אחרת (Arch Pharm Res )

ע”פ מחקר חדש מה- Arch Pharm Res החלפת טיפול מחסמי TNF-α במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA) שלא הגיבו היטב לטיפול זה, לטיפול בתרופות שאינן מקבוצת חסמי ה-TNF-α (במחקר נבדקו abatacept (אורנסיה) ,  rituximab (מבטרה) , tocilizumab (אקטמרה)) הפגין אפקטיביות גבוהה יותר בהשוואה להחלפה לתרופה אחרת מקבוצת חסמי ה-TNF-α .

המחברים מציינים ברקע כי קיימים טיפולים חלופיים ממשפחת חסמי ה-TNF-α וממשפחות אחרות עבור מטופלים עם RA שאינם מגיבים היטב לטיפול בתרופה ספציפית ממשפחת חסמי ה-TNF-α .

תרופות אלו , מציינים החוקרים, הציגו יעילות משמעותית בהשוואה לפלצבו, אך השוואות “ראש בראש” בין תרופות אלו טרם בוצעו.

מטרת המחקר הייתה לעשות שימוש בגישה באייסיאנית ( Bayesian ) לצורך השוואה האפקטיביות של מחזורי טיפול באמצעות חסמי TNF-α בהשוואה לתרופות שלא מקבוצה זו, במטופלים עם תגובה לא מספקת לטיפול בחסמי TNF-α.

החוקרים ביצעו סקירת ספרות שיטתית תוך שימוש ב-MEDLINE וספריית קוקריין. יעדי מחקר מרכזיים היו שיעור השיפור של הקולג’ האמריקאי לראומטולוגיה (ACR) בשיעורים של 20/50/70 ושינויים בציון של שאלון הערכת בריאות (AHQ) לאחר 6 חודשי טיפול.

תוצאות באיסייאניות חושבו כשיעור שבו הסיכוי היחסי לתגובה (OR) הוא גדול מ-1 , ושההבדל בציון ה-HAQ קרטן מ-0.

נמצא כי בהשוואה לחסמי TNF-α , הטיפולים הביולוגים שאינם חסמי TNF-α  היו קשורים עם שיעורי הגעה  גבוהים יותר ל- ACR כלדקמן :

ב-ACR20 ה- OR היה 1.639 עבור אבטספט [P(OR > 1) = 90.7 %], עבור ריטוקסימאב 1.871  [P(OR > 1) = 96.2% ], ועבור טוקליזומאב 3.52   [ P(OR > 1) = 99.9% ].

מגמות דומות נצפו בהשוואה של ה-HAQ : ההבדלים החציוניים (MD) היו 0.259- עבור אבטספט [P(MD < 0) = 100% ]. ,  הפרש של 0.160- עבור ריטוקסימאב  [P(MD < 0) = 98.2 %], ושל 0.200- עבור טוקליזומאב  [P(MD < 0) = 99.3 %].

החוקרים מסכמים כי החלפה לטיפול ביולוגי שאינו מקבוצת חסמי ה-TNF היה אפקטיבי יותר מאשר החלפה לחסם TNF אחר במטופלים שלא הגיבו היטב לטיפול קודם ב-TNF .

Arch Pharm Res.2014 Jan 28.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן