מסקר חדש בקרב אונקולוגים בארצות הברית עולה כי אונקולוגים רבים סבורים כי הם מטפלים היטב בכאב של מטופליהם אך רובם נכשלו בבחירת אפשרות הטיפול הנכונה במבחן, וטענו כי הערכת חומרת הכאב של המטופלים עודנה מחסום עיקרי במתן הטיפול ההולם לכאב.
מדובר במעקב המשך לסקר דומה שהדגים העדר טיפול טוב בכאב מצד אונקולוגים בארצות הברית בשנת 1990 ונראה כי דרושה עבודה נוספת במטרה להדריך רופאים בנושא הטיפול בכאב.
610 מבין כ-2,000 אונקולוגים להם נשלחו השאלונים השיבו על השאלות בנוגע לאופן הטיפול בכאב, כולל רופאים במרכזי טיפול בסרטן, בתי חולים אוניברסיטאיים ומרפאות בקהילה.
בממוצע, רופאים דירגו את יכולתם לטפל בכאב כ-7, בסולם של 0-10, אך טענו כי אונקולוגים אחרים היו שמרניים יותר בגישתם לטיפול. הם דירגו את רמת ההכשרה שלהם לטיפול בכאב במהלך בית הספר לרפואה וההתמחות כסבירה, לכל היותר.
הסקר כלל גם שני תרחישים של חולה הסובל מכאבים למרות שקיבל טיפול במינון גבוה של אופיואידים. אונקולוגים נשאלו אם יעלו את המינון של משכך הכאבים, יחליפו לטיפול תרופתי אחר או יוסיפו תרופה חדשה בנוסף לטיפול הקיים. התשובה הנכונה, לדברי מומחים לכאב, כללה הוספת תרופות בעלות השפעה-מהירה למשטר הטיפול הקיים, או עליה קלה במינון היומי של התרופה המקורית.
מרבית הרופאים לא בחרו בתשובה הנכונה 60% באחד משני התרחישים ו-87% בשאלה השנייה שדרשה מהאונקולוגים להסביר מדוע עליה חדה במינון אופיואידים היא מסוכנת.
אונקולוגים הסכימו לרוב כי אופיואידים, כולל מורפין ואוקסיקודון, הם טיפול הבחירה הראשון בכאב כרוני על-רקע ממאירות ועדיף מתן טיפול במינון קבוע מאשר טיפול לפי הצורך. הרופאים ציינו גם כי החולים מסתייגים מלדווח על כאב וליטול משככי כאבים חזקים, עובדה שהקשתה על הערכה נכונה של הכאב אך מעטים הפנו בקביעות את החולים למומחים לטיפול בכאב.
הממצאים מדגישים את הצורך בהכנה טובה יותר של האונקולוגים לעתיד לטיפול בכאב במסגרת בתי הספר לרפואה ותוכניות ההתמחות. כמו כן, לממצאים השלכה גם על החולים עצמם, עליהם לדבר ולדווח על הכאב שחווים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!