בטיחות טיפול ארוך-טווח ב-Duloxetine (מתוך Curr Med Res Opin)

במאמר חדש שפורסם ב-Current Medical Research and Opinion מדווחים חוקרים כי נתוני בטיחות ארוכי-טווח להערכת הטיפול ב- Duloxetine (סימבלטה) עולים בקנה אחד עם הניסיון הקודם בתחום, ולא זוהו חששות נוספים בנוגע לבטיחות הטיפול.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לטפל בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי, הפרעת חרדה כללית, פיברומיאלגיה ונוירופתיה סוכרתית פריפרית, שהשלימו קודם לכן מחקר קליני ב- Duloxetine ובהם, לדעת החוקרים, אין חלופה יעילה לטיפול.

מדגם המחקר כלל מבוגרים לא-מאושפזים שהשלימו קודם לכן מחקר בנושא Duloxetine לטיפול בהפרעת דיכאון מג’ורי, הפרעת חרדה כללית, נוירופתיה סוכרתית פריפרית או פיברומיאלגיה, וטופלו ב- Duloxetine במינון 30-120 מ”ג ביום. ניתוח הבטיחות כלל תופעות לוואי בעקבות הטיפול, תופעות לוואי חמורות, תופעות לוואי שדווחו כסיבה להפסקת הטיפול וסימנים חיוניים.

מדגם המחקר כלל 667 משתתפים, 282 (42.3%) עדיין נטלו את התרופה כאשר התרופה הפכה למסחרית במדינתם. מרבית החולים השתתפו קודם לכן במחקר להערכת Duloxetine לטיפול בהפרעת דיכאון מג’ורי (76.2%); רוב המשתתפים היו נשים (68.1%) ולבנים (94.9%). חציון משך החשיפה לטיפול עמד על 328 ימים. הסיבות הנפוצות ביותר להפסקת הטיפול כללו את החלטת המטופל (25.3%), תופעות לוואי (8.4%) והעדר תועלת (8.4%). מבין 86 תופעות הלוואי החמורות עליהן דיווחו 46 חולים, החוקרים קבעו במרבית המקרים (כולל מקרה תמותה יחיד) כי התופעות אינן קשורות לטיפול ב- Duloxetine. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר מיד לאחר הטיפול כללו תופעות במערכת העיכול (28.3%), מערכת העצבים (28.0%) ותופעות פסיכיאטריות (25.8%) והיו ברובן בחומרה קלה עד בינונית. דווח על עליה בלחץ הדם הסיסטולי (1.9 מ”מ כספית) ובדופק (2.2 פעימות לדקה).

החוקרים מסכמים וכותבים כי נתוני הבטיחות במחקר הנוכחי עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שפורסמו בספרות הרפואית בנוגע לטיפול ב- Duloxetine . מגבלות המחקר כוללות העדר קבוצת ביקורת, העדר נתונים אודות יעילות הטיפול בטווח הארוך ואת העובדה שלא ניתן להכליל את הממצאים לקבוצות אתניות אחרות, מאחר שמרבית המשתתפים היו לבנים.

Curr Med Res Opin. 2010 Nov;26(11):2643-51

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן