טנדינופאתיה (ט”פ) פירושה שינויים פתולוגיים בגיד המלווים בכאב. לרוב הגורם הוא פציעות עומס יתר (Overuse ) בספורטאים. הגידים הנוטים להיפגע בתהליך זה הם בעיקר גיד אכילס, גיד הפיקה, גידי השרוול המסובב בכתף ומיישרי שורש היד והאצבעות באמה. ט”פ מתייחסת לפציעה כרונית במסגרתה תהליך ההחלמה של הגיד נכשל, מופיע שגשוג חסר סדר של טנוציטים, ליקוי במבנה הפנימי שלהם, הפרעה במבנה סיבי הקולגן ועלייה בכמות החומר החוץ תאי שאינו קולגן. כמו כן ניתן להבחין בנאווסקולריזציה. התהליך הדלקתי בגידים אלו דל ביותר או חסר לחלוטין. גידים טנדינופאתיים מועדים לפגיעה ולפציעה חוזרת.
מטרת הסקירה היא לבחון מהו הטיפול המומלץ לט”פ.
טיפול שמרני:
טיפול כירורגי: מטרתו לחתוך את ההידבקויות, להרחיק את הרקמה הפתולוגית ובעקיפין לגרות תהליך ייצור חלבונים לזירוז הריפוי.
סיכום: הטיפול הראשוני המומלץ בט”פ הוא תרגול אקסצנטרי משך 3 חודשים. בכשלון טיפול זה יש לנסות טיפול בגלי הלם. שלב הטיפול הבא הוא הזרקות מקומיות. רק לאחר 6 חודשי טיפול שמרני יש לשקול טיפול כירורגי. חובה להסביר למטופל כי הסימפטומים עלולים להופיע שוב לאחר הטיפול השמרני או הכירורגי.
מה בעתיד: המחקר מתמקד כעת בחומרים ביולוגיים עשירים בחלבון מן החי או בפולימרים המיוצרים במעבדה, שתפקידם לשמש מעין שלד לצמיחת תאים חדשים על מנת להחיש את תהליך הריפוי ולבודדו לאיזור הפתולגי בלבד.
Maffulli N. Longo UG. Denaro V. Novel approaches for the management of tendinopathy. J Bone Joint Surg (Am) 2010;92:2004-13
הערות העורך: יפה עשה המחבר שהדגיש מספר פעמים במאמר כי בטנדינופאתיה התהליך הדלקתי אינו משמעותי או חסר לחלוטין. לפיכך שיטות הטיפול השונות שנסקרו, אינן כוללות תרופות או משחות נוגדות דלקת. ננסה כעת לצייר את התמונה השכיחה של ספורטאי חובב שמזה מספר חודשים מתלונן על כאבים סביב גיד הפיקה. בבדיקה מלבד כאב על הגיד ובהתנגדות לכיפוף אין כל סימני דלקת, אין חום מקומי, אין אודם, אין נוזל והנפיחות, אם בכלל, מזערית. מה הטיפול אותו נותנים בד”כ אורטופדים במרפאות החוץ בבתי החולים או בקהילה? אני מניח כי לא תהיה זו טעות להניח שלפחות מחצית ממליצים על NSAID מסוגים שונים. אחרים ממהרים להזריק למעטפת הגיד או לסביבתו (בכמה מרפאות נעשית הזרקה תחת בקרת אולטרא סאונד?) מתוך הנחה כי ההזרקה פירושה “זבנג וגרמנו”, שיטות טיפול אלו אינן נכונות. אין מקום ל NSAID בטנדינופאתיה. הזרקות אינן בקו הטיפול הראשונה. יש לשלוח תחילה לפיזיותרפיה ובמסגרתה לתרגל ולהנחות לבצע תרגול אקסצנטרי של הגיד או הגידים המעורבים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!