האם יש תועלת למתן ליריקה לטיפול בדלקת ערמונית כרונית או בתסמונת כאב אגני כרוני? (Archives of Internal Medicine)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Archives of Internal Medicine עולה כי אין תועלת במתן Pregabalin (ליריקה) למשך שישה שבועות להקלה על כאבים על-רקע דלקת ערמונית כרונית או תסמונת כאב אגני כרוני (Chronic Prostatitis / Chronic Pelvic Pain Syndrome ובקיצור, CP/CPPS).

החוקרים מסבירים כי הפתוגנזה של CP/CPPS אינה ברורה, אך עדויות עקיפות מעלות את האפשרות כי הגורם הוא תסמונת כאב נוירוגנית. Pregabalin אושר לטיפול בכאב כרוני במקרים של נוירולגיה לאחר זיהום בהרפס, נוירופתיה סוכרתית ופיברומיאלגיה.

החוקרים ערכו מחקר אקראי להשוואת Pregabalin עם פלסבו ב-324 גברים עם כאב אגני במשך לפחות 3 מבין 6 החודשים האחרונים.

הגברים חולקו ביחס 2:1 לטיפול ב- Pregabalin או פלסבו למשך שישה שבועות. במהלך 4 השבועות הראשונים, מינון Pregabalin הועלה מ-150 ל-600 מ”ג ביום. לאחר שישה שבועות, שיעור גבוה יותר של חולים שטופלו ב- Pregabalinסווגו כמגיבים לטיפול מאחר שדיווחו על ירידה של 6 נקודות לפחות ביעד העיקרי של המחקר (NIH-CPSI [National Institutes of Health Chronic Prostatitis Symptom Index]) (47.2% לעומת 35.8% מאלו שטופלו בפלסבו) עם זאת, הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית (p=0.07).

מנגד, בקרב גברים שטופלו ב- Pregabalin תועדה ירידה גדולה יותר במדד NIH-CPSI הכולל ובתת-מדדים (p<0.01-0.04) בהשוואה למטופלים בפלסבו; בנוסף, בגברים אלו שיעורי התגובה לפי Global Response Assessment היה גבוה יותר (31.2% לעומת 18.9% עם פלסבו, p=0.02). עם Pregabalin תועד גם שיפור במדדי שאלון McGill Pain Questionnaire (p=0.01).

מספר מדדים אחרים, כולל Medical Outcome Study 12-Item Short Form Health Survey, Sexual Health Inventory for Men ו-Hospital Anxiety and Depression Scales, היו דומים בשתי הקבוצות.

טיפול בן שישה שבועות ב- Pregabalin, בהשוואה לפלסבו, לא הוביל לירידה מובהקת סטטיסטית של לפחות שש נקודות במדד NIH-CPSI, שהוגדר כיעד העיקרי של המחקר.

אחת המגבלות של המחקר נובעת מהעובדה שהמשתתפים סבלו מהתסמינים למשך זמן רב. לדברי החוקרים, חולים עם משך תסמינים קצר יותר עשויים להגיב אחרת לטיפול ב- Pregabalin, וזוהי קבוצת החולים הקשה ביותר לטיפול. בנוסף , הטיפול ניתן לשישה שבועות בלבד, וייתכן כי דרוש טיפול ממושך יותר בטרם ניתן יהיה לזהות תועלת בטיפול.

Arch Intern Med. 170:1586-1593

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן