במאמר חדש שפורסם במהדורת מאי של Arthritis and Rheumatism כותבים חוקרים כי כאשר חולים עם מחלת Still’s Disease אינם מגיבים לטיפול בסטרואידים, ייתכן תועלת בטיפול בתרופות ממשפחת DMARD (Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs) ותרופות ביולוגיות.
מחלת Still’s Disease היא צורה של דלקת מפרקים של צעירים, המתאפיינת בעליות חום גוף ופריחה חולפת בצבע-סלמון. לעיתים רחוקות מחלה זו מופיעה במבוגרים.
החוקרים כותבים כי המאמר מבוסס על הניסיון הקליני שלהם בטיפול בחולים עם מחלת Still’s Disease עם הופעה בבגרות. החוקרים סקרו את הנתונים אודות 45 חולים שטופלו במוסדם בין השנים 1991 ו-2008.
בחולים אלו נערכו סה”כ 152 ניסיונות טיפול, והם היו במעקב למשך שנתיים לפחות.
טיפול מונותרפי בתרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) נמצא יעיל ב-4 מבין 25 מקרים בלבד (16%). שיעורי התגובה לטיפול בסטרואידים היו גבוהים בהרבה (63%), עם שיעורים גבוהים בחולים ללא מחלה כרונית של המפרקים (78%) בהשוואה לחולים עם מחלה זו (35%).
בקרב חולים שלא הגיבו לטיפול בסטרואידים בתחילת המחקר תועד סיכון מוגבר משמעותית לדלקת מפרקים כרונית. בסה”כ, טיפול מונותרפי בתרופות ממשפחת DMARD הביא מחלה מבוקרת עמידה לסטרואידים או תלויה בסטרואידים ב-60% מהניסיונות כאשר ל-Methotrexate ו-Cyclosporine שיעורי התגובה הטובים ביותר הן בחולים עם מחלה כרונית והן בחולים ללא מחלה כרונית (50%).
שישה חולים בלבד סבלו ממחלה עמידה לסטרואידים ו-DMARD, ובסופו של דבר תרופות ביולוגיות הובילו לאיזון המחלה בחמישה מהם (83%).
למרות שמדובר במחלה נדירה, החוקרים מציינים כי הממצאים עשויים לסייע בבחירת הטיפול הספציפי בחלק מהמצבים הקליניים של מחלת Still’s Disease המופיעה בבגרות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!