צמצום התהליך הדלקתי שומר על היכולת התפקודית של קשישים חולי סוכרת (Diabetes Care)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסם בגליון ספטמבר של Diabetes Care, עולה כי תהליך דלקתי נרחב מגביר את הסיכון לפגיעה בתפקוד קשישים בעלי יכולת תפקוד גבוהה, החולים בסוכרת.

החוקרים מסבירים כי גיל, סוכרת, ועליה במדדי הדלקת, מעלים כולם, באופן בלתי-תלוי, את הסיכון להדרדרות תפקודית. מבוגרים קשישים עם סוכרת ומדדי דלקת מוגברים, דוגמאת CRP (C-Reactive Protein), או IL-6 (Interleukin-6), מצויים בסיכון מוגבר למוגבלות, בהשוואה למבוגרים ללא עליה במדדי דלקת, או פרטים ללא אבנורמליות ברמות הסוכר.

החוקרים ביקשו לבחון את השפעת רמות CRP ו-IL-6 על שכיחות מוגבלות תנועתית בקשישים עם ובלי סוכרת.

החוקרים ניתחו את התוצאות ממחקר עוקבה שכלל 2895 קשישים בגילאי 70-79 שנים, בעלי יכולת תפקודית טובה, אחריהם עקבו במשך 3.5 שנים לזיהוי התפתחות מגבלות תפקודית קבועה. סוכרת אובחנה על בסיס רמות הסוכר בצום ו/או טיפול בתרופות היפוגליקמיות. המשתתפים חולקו לשלוש רמות, על-בסיס רמות CRP או IL-6. מגבלה תפקודית קבועה הוגדרה כקושי בעליית 10 מדרגות או הליכה של רבע מייל בשתי הערכות חצי-שנתיות עוקבות.

בתחילת המחקר, 702 משתתפים (24%) אובחנו עם סוכרת. הרמות הממוצעות של CRP עמדו על 2.8 במשתתפים עם רמות סוכר תקינות, לעומת 3.7 באלו עם סוכרת (p=0.001). שכיחות מוגבלות תפקודית הקשורה עם רמות CRP ו-IL-6 מוגברות , היתה גדולה יותר בקרב חולי סוכרת. לאחר תיקנון למשתנים קליניים ודמוגרפיים, מוגבלות תפקודית קבועה עבור השליש הגבוה ביותר של רמות CRP או IL-6 היתה רבה יותר מהשליש התחתון של רמות CRP או IL-6, באלו עם ובלי סוכרת. Hazard Ratio עבור CRP עמד על 1.7 (95% CI = 1.2-2.3), לעומת 1.4 (95% CI = 1.1-1.6), בהתאמה. עבור IL-6, ערכי HR המקבילים עמדו על 1.8 (95% CI = 1.3-2.5), לעומת 1.6 (95% CI = 1.4-2), בהתאמה.

החוקרים מוסיפים כי בקשישים בעלי יכולת תפקודית גבוהה בתחילת המחקר, אלו עם סוכרת ומדדי דלקת גבוהים יותר היו בסיכון מוגבר להדרדרות תפקודית.  התערבות בשלב מוקדם לצמצום התהליך הדלקתי עשויות לשמור על התפקוד באוכלוסיה זו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בצורך לערוך מחקרים להערכות הקשר הסיבתי בין תהליך דלקתי והתפתחות מוגבלות תפקודית. בסופו של דבר, הבנת הקשר בין דלקת ומוגבלות, תאפשר לרופאים לזהות את החולים המצויים בסיכון הגדול ביותר למוגבלות תפקודית. לכן, כאמצעי מניעה ניתן לשקול הגבלת רמות סוכר וטיפול תרופתי, הכולל אספירין וסטטינים.

Diabetes Care. 2006;29:2039-2006

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן