מטופלות לאחר ניתוח קיסרי – האם שיכוך כאב פומי עדיף על שיכוך כאב בשליטת המטופלת? (מתוך American Journal of Obstetrics and Gynecology)

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי שיכוך כאב פומי על ידי אוקסיקודון-אצטאמינופן (oxycodone-acetaminophen) הוא כנראה יעיל יותר משיכוך כאב על ידי מורפין בשליטת המטופלת לאחר ניתוח קיסרי.

החוקרים ממליצים לפיכך לרופאים, לשקול להרחיב את השימוש בשיכוך כאבים פומי מייד לאחר ניתוח קיסרי. המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי למילדות וגניקולוגיה (the American Journal of Obstetrics and Gynecology).

החוקרים ציינו, כי אופיואידים פרנטרליים נמצאים בשימוש שגרתי לבקרת כאב לאחר ניתוח, כולל שיכוך כאב בשליטת החולה. ואולם, לנרקוטיקה יש מספר תופעות לוואי, והמכשירים בהם משתמשים לשיכוך כאב בשליטת החולה עשויים להיות מכבידים.   

החוקרים חילקו אקראית 93 מטופלות לאחר ניתוח קיסרי לקבלת אוקסיקודון-אצטאמינופן או לקבלת שיכוך כאבים בשליטת המטופלת.

המטופלותבקבוצת הטיפול הפומי קיבלו שני כדורים מייד לאחר הניתוח, ולאחר מכן בכל 3 שעות במהלך 12 השעות הראשונות. ב-12 השעות שלאחר מכן,  הורשו המטופלות לקחת כדור או שניים מידי 4 שעות, ולא יותר מ-12 כדורים ב-24 שעות. 

המטופלות בקבוצת שיכוך הכאב בבקרת המטופלת, קיבלו אינפוזיה רציפה של מורפין, 1 מ”ג לשעה, עם תוספת של 1 מ”ג על פי דרישת המטופלת, למשך 12 שעות. לאחר 12 שעות, עברו מטופלות אלה לטיפול פומי.

6 שעות ו-24 שעות לאחר הניתוח, המטופלות שמלכתחילה היו תחת טיפול פומי סבלו פחות מכאב ומבחילה מאשר המטופלות בקבוצת שיכוך הכאב בשליטת המטופלת. מטופלות בקבוצת הטיפול הפומי גם היו פחות מנומנמות לאחר 6 שעות, אבל לא נמצא הבדל בין הקבוצות לאחר 24 שעות.

נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות גם מבחינת תדירות ההקאות, צריכת נוזלים פומית או מבחינת ההתהלכות, והיתה נטייה שאינה מובהקת סטטיסטית לפחות גרד 6 שעות לאחר הניתוח בקבוצת הטיפול הפומי.

החוקרים סיכמו, כי שיכוך כאב פומי עם אוקסיקודון-אצטאמינופן לטיפול בכאב לאחר ניתוח קיסרי נראה פחות יקר ויותר נוח לנותני השירות ולבתי החולים. טיפול זה גם מציע הקלה טובה יותר לכאב עם פחות תופעות לוואי בלתי רצויות כמו בחילה ונמנום. 

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Am J Obstet Gynecol 2006;194:967-971.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן