תקציר המחקר:

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם נטילת גלולות למניעת הריון במינון נמוך יעילה יותר מאינבו (פלצבו) לטיפול בכאבי מחזור (דיסמנוריאה) במתבגרות.

המחקר היה מחקר קליני אקראי, כפול סמיות, מבוקר אינבו (randomized, double-blind, placebo-controlled) בקרב 76 מתבגרות בריאות, בנות 19 שנה או פחות, שדיווחו על כאבי מחזור מתונים או עזים. 

הנבדקות חולקו באופן אקראי לקבל גלולות למניעת הריון במינון נמוך (20 מק”ג אתניל אסטרדיול ו- 100 מק”ג לוונורגסטרל) או אינבו תואם במשך 3 חודשים.  הנבדקות השתמשו בזמן המחקר בתרופות נגד כאב הרגילות שלהן לפי הצורך.  מדד התוצאה העיקרי של המחקר היה ניקוד חומרת כאב על פי השאלון של Moos Menstrual Distress שמולא במחזור הוסת השלישי של המחקר.  מדדי תוצאה משניים היו הערכת חומרת כאב (דורג מ- 0 ל- 10), מספר הימים בהם היה כאב, ימים עם כאב עז, מספר השעות של כאב ביום בו סבלו מהכאב החמור ביותר ושימוש בתרופות נגד כאב.

הניקוד הממוצע של חומרת כאב על פי השאלון של Moos Menstrual Distress היה נמוך (פחות כאב) באופן משמעותי בקבוצה שנטלה גלולות בהשוואה לקבוצת האינבו (3.1 נקודות עם סטית תקן של 3.2 ,  מול 5.8 נקודות עם סטית תקן של 4.5, p=0.004, רווח סמך של 95% להבדל שבין הממוצעים 0.88-4.53 , כלומר עם מובהקות סטטיסטית). 

לאחר 3 מחזורים, נשים שנטלו גלולות דרגו את הכאב החמור ביותר שלהן כנמוך (דרוג כאב ממוצע של 3.7 בהשוואה ל- 5.4, p=0.02) והשתמשו בפחות תרופות כנגד כאבים מאשר נשים שהשתמשו באינבו (מספר ממוצע של טבליות נגד כאב 1.3 בהשוואה ל- 3.7, p=0.05). לאחר 3 מחזורים, נשים שנטלו גלולות דיווחו על פחות ימים עם כאב כלשהו, פחות ימים עם כאב עז, ופחות שעות של כאב ביום הקשה ביותר לעומת נשים שהשתמשו באינבו, אבל הבדלים אלו לא הגיעו לרמת מובהקות סטטיסטית.

לא נצפו תופעות לוואי חמורות כתוצאה מהטיפול.  בקבוצה שקיבלה גלולות שתי מתבגרות הפסיקו את הטיפול, אחת בשל בחילות והשנייה עקב אקנה.  נערה אחת הפסיקה את נטילת האינבו בשל מצבי רוח.

מסקנת המחקר הייתה שבקרב מתבגרות, גלולות למניעת הריון במינון נמוך הקלו על כאב שקשור למחזור הוסת באופן יעיל יותר מאינבו.

דיון והערות העורך:

דיסמנוריאה ראשונית, שמוגדרת כווסת כואבת בהעדר ממצא אורגאני פתולוגי נפוצה בקרב מתבגרות.  מרבית הצעירות באוכלוסיות שונות מדווחות על כאב בעת הוסת וכ- 15% מתארות את הכאב כחמור.  יש מי שמעריך כי דיסמנוריאה הינה הסיבה השכיחה ביותר לאובדן ימי עבודה והיעדרויות מבית הספר בקרב מתבגרות.  כמו כן, סקרים מורים שצעירות רבות נמנעות מלפנות לרופא לקבלת טיפול בדיסמנוריאה ומסתפקות בטיפול עצמי עם תרופות ללא מרשם נגד כאבים.

ניתוח סטטיסטי מקיף (meta-analysis) עדכני של הספרות (Cochrane Database Syst Rev. 2001;(4):CD002120) מצא חמישה מחקרים מבוקרים שהראו כי נטילת גלולות יעילה יותר להקלת דיסמנוריאה בהשוואה לאינבו.  אך המחברים הדגישו כי כל המחקרים היו באיכות נמוכה, נערכו לפני למעלה מעשרים שנה וכללו רק גלולות במינון גבוה שכבר אינן בשימוש.

המחקר הנוכחי בדק באופן אקראי ומבוקר אינבו את היעילות של גלולות במינון נמוך לטיפול בדיסמנוריאה במתבגרות.  נמצא כי גלולות למניעת הריון במינון נמוך יעילות יותר מאינבו במקרים של דיסמנוריאה מתונה או חמורה במתבגרות. עם זאת, המחקר היה קטן מידי בהיקפו על מנת להדגים תועלת ביחס למדדים משניים חשובים כמו היעדרות מבית הספר או לבדיקת ההשפעות של משתנים כמו מוצא אתני או השכלה. 

יש חשיבות מיוחדת למחקר הנוכחי מכיוון שהוא נערך בקרב מתבגרות.  זאת מאחר ונראה כי דיסמנוריאה זוכה לפחות טיפול וגורמת ליותר תחלואה בקבוצת גיל זו. מרבית המחקרים שבדקו עד כה את היתרון שבנטילת גלולות נערכו בנשים בוגרות, ולא תמיד ניתן לעשות הכללה על בסיס הנתונים הללו גם ביחס למתבגרות.

המחקר הנוכחי תומך ביעילות הגישה הקלינית של מתן גלולות להקלת התסמינים של דיסמנוריאה, ומורה כי גם הגלולות המודרניות במינון נמוך יעילות למטרה זו.  עבור נערות הגלולות מציעות יתרונות נוספים כמו שיפור בתלונות על אקנה ודמם רחמי דיספונקציונאלי, שנפוצות במיוחד בקרב מתבגרות.  מובן ששימוש בגלולות ימנע גם הריונות לא מתוכננים באוכלוסייה זו.