כאב גניטלי קשור לרגישות מוגברת לכאב בכל הגוף (Obs and Gyn)

לנשים הסובלות מכאבים באזורים הגנטליים נאמר לעיתים קרובות כי “הכל בראש שלהן”.

מחקר חדש מראה כי יתכן שהדבר נכון גם בשוקיים, בזרועות ובבהונות. חוקרים מוצאים כי נשים הסובלות מתופעה הקרויה vulvodynia מעבדות כאב באופן שונה, והן רגישות יותר לכאבים גם בנקודות אחרות בגופן.

במחקר נבדקו 17 נשים הסובלות מ-vulvodynia ו-23 נשים דומות שאינן סובלות מכאבים ב-23 אזורים שונים באבר המין ובשריר ה-deltoid, בשוק, ובציפורן הבוהן בכדי להעריך את הסבילות לכאב. החוקרים מצאו כי נשים הסובלות מ-vulvodynia מראות סבילות נמוכה יותר בכל האזורים הללו בהשוואה לנשים שאינן סובלות מן התופעה.

מחברת המחקר, ד”ר Reed, מסבירה כי vulvodynia נחשבה בעבר לבעיה פסיכולוגית או להפרעה מינית, ולא טופלה כבעיה רפואית, וכי כעת יודעים כי כנראה שמדובר בהפרעה נוירופאטית שבה העצבים באזור זה רגישית ביתר. היא מסבירה כי הם מצאו שנשים הסובלות מ-vulvodynia מראות רגישות יתר באזור אבר המין, לא רק באזורים שהיו רגישים קלינית, אלא גם באזורים הסובבים אותם ובאזורים שלא נחשבו כלל רגישים כמו שריר ה-deltoid, השוקיים והבהונות. היא מסבירה כי המחקר מראה שישנם הבדלים נוירולוגיים שאינם פסיכוסומטיים.

vulvodynia גורמת לכאב כרוני וחריף באזור הגניטלי החיצוני. כיום, מעט רופאים מכירים את ההפרעות הללו ונשים רבות הסובלות מהן מאובחנות בשוגג בזיהומים כרוניים או בבעיות פסיכולוגיות. נשים הסובלות מכאב מתון יותר או אלו שסובלות מכאב שבא וחולף סבורות לעיתים קרובות כי רמה מסוימת של כאבים באזור זה היא נורמלית וכלל אינן פונות לרופא בעניין זה.

במסגרת המחקר השתמשו החוקרים במתקן שתוכנן במיוחד שמוצמד לפד גאזה מכותנה ויוצר לחץ על אבר המין ועל האזורים הסמוכים לו. מתקן זה, נקרא vulvodolorimeter, תוכנן כך שניתן יהיה להפעיל לחצים שונים בזויות שונות. מבחן ה-Q-tip המשמש לאיבחון vulvodynia לא יוצר לחץ מספיק בירכיים בכדי שכל אשה תדרג אותו ככאב, אך ה-vulvodolorimeter איפשר לחוקרים ליצור לחץ מספיק לקביעת סף הכאב ברוב הנשים.

הלחץ שיוצר ה-vulvodolorimeter מתחיל ב-0 גרמים (רק נגיעה) ומוגבר באינטרוולים של 0.2 ק”ג לשניה עד לערך של 5 ק”ג. סף הכאב נקבע כאשר הנבדקת אמרה לראשונה כי הלחץ מכאיב לה.

בדיקה דומה נערכה בשוק, בשריר ה-deltoid ובציפורן הבוהן – אזורים שאינם נקודות גירוי אופייניות או נקודות רגישות באיבחון סנדרומי כאב שונים. נקודות אלו הוכחו במחקרים קודמים כמשקפות בדייקנות את הרגישות הכללית של אדם ללחץ מכאיב. באזורים אלו, הוגבר הלחץ בשיעור של 1 ק”ג לשניה עד לערך של 10 ק”ג. סוג כזה של לחץ קבוע שווה ערך לכ-1.5 כדורי באולינג המונחים על הבוהן.

סף הכאב של נשים הסובלות מ-vulvodynia היה נמוך משמעותית בכל 23 האזורים שנבדקו באזור אבר המין וגם בבוהן, בשריר ה-deltoid ובשוק. ד”ר Reed מציינת כי הנשים שסובלות מ-vulvodynia לא מודעות לכך שהרגישות הפריפרית שלהן שונה מזו של נשים אחרות וכי רק באמצעות הבדיקה ניתן היה לגלות כי הן רגישות ביתר ללחץ. היא מציינת גם כי לא נראה שרגישות זה השפיעה על חייהן של נשים אלו.

רגישות מוגברת לכאב נמצאה קשורה לסינדרומי כאב אחרים כמו כאבי ראש הקשורים במתח, הפרעת temporomandibular, וכאבי גב תחתון, דבר המעיד על גורם כללי ומרכזי. החוקרים מציעים כי גירוי מקומי ב-vulvodynia עשוי לגרום לשינויים נוירולוגיים שישנו את אופן עיבוד הכאב המרכזי ולהוביל לרגישות יתר לכאב בכל הגוף. אפשרות אחרת היא שלנשים אלה רגישות נרחבת שגורמת להן להיות חשופות יותר להופעת vulvodynia.

הרעיון של גורם מרכזי לכאבים מציע כי הטיפול יכוון לכלל הגוף ולא רק לאזור אבר המין, לדוגמא מתן נוגדי דיכאון, התעמלות ארובית, או טיפול קוגנטיבי התנהגותי.  

החוקרים הגישו בקשה למענק למחקר נוסף של העיבוד הסנסורי בקרב נשים הסובלות מ-vulvodynia, שיכלול את בדיקת תגובותיהן לחום או לקור ופעילות המוח שלהן.

ד”ר Reed מסבירה כי הבנה זו של השינויים הנוירופאטיים בנשים הסובלות מ-vulvodynia יאפשר ביצוע מחקרים מתוכננים טוב יותר העוסקים בטיפול ובהתמודדות עם הבעיה, ובנוסף תספק לנשים אלו מידע שיאפשר להן להבין מה קורה במערכת העצבים שלהן וכי מדובר במחלה שניתן לטפל בה.

Obstetrics and Gynecology, Vol. 104, issue 1, pages 126-133

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן