Ovarian Cancer

נטילת סטטינים קשורה לסיכון מופחת לתמותה מסרטן בגברים ונשים (ASCO)

מאת מערכת אי-מד

שימוש בסטטינים קשור לירידה מובהקת בסיכון לתמותה מסרטן, כך נמצא בשני מחקרים שונים שהוצגו בכנס ASCO האחרון . נמצאה 22% ירידה בסיכון לתמותה מסוגים שונים של סרטן בנשים, ושל 55% ירידה בסיכון מגידולי עצם /רקמות חיבור.  המחקר שנעשה בגברים בחן גם את השימוש בתרופות נגד סוכרת ומצא ירידה של 40% בתמותה מסרטן הערמונית , וירידה גדולה עוד יותר בסיכון בגברים הסובלים מהשמנת יתר חולנית או סינדרום מטובלי.

החוקרים משערים שלחסימת ייצור הכולסטרול יש אפקט גם על מסלולי הממאירות וכן גם על התגובה הדלקתית .

במחקר הראשון בחנו החוקרים נתונים מתוך ה-WHI , תכנית מחקר שנמשכת 15 שנה בנשים פוסט-מנופאוזליות בגילים 50-79 שגוייסו בין 1993 ל-1998 ב-40 מרכזים בארה”ב. החוקרים בחנו את הקשר ע”י כך שהשוו בין נשים שלא עשו מעולם שימוש בסטטינים לעומת משתמשות נוכחיות מבחינת תמותה מסרטן. נכללו באנליזה כ-146,000 נשים שהיו במעקב חציוני של 14.6 שנים. בוצעו התאמות לגורמי סיכון כמו גיל, מוצא, היסטוריה משפחתית של סרטן, ועוד.

דווח על כ-23,000 מקרי סרטן שניתן היה לבצע מעקב מלא אחריהם ו-7,411 מקרי תמותה מכל סיבה לרבות 5,837 מקרי תמותה מסרטן. נכללו באנליזה 3,152 מקרי תמותה מסרטן מהם 708 היו מבין משתמשות נוכחיות בסטטינים ו-2,443 בנשים שמעולם לא נטלו סטטינים. ניתוח רב משתנים הדגים שהשימוש בסטטינים לא היה קשור להיארעות של סרטן וכן גם לא נמצא קשר בין שימוש בעבר בסטטינים ותמותה מסרטן.

עם זאת, החוקרים מצאו שבהשוואה לנשים שלא נטלו סטטינים מעולם, משתמשות נוכחיות היו בסיכון מובהק נמוך לסרטן עם סיכון יחסי של 0.78 , ללא תלות בסוג הסטטין או משך הטיפול. 

בניתוח לפי סוגי סרטן נמצא ששימוש בסטטינים היה קשור לסיכון יחסי לתמותה מסרטן שד של 0.6  , מסרטן שחלות 0.58, מסרטן קולורקטאלי 0.57 , מסרטן במערכת העיכול 0.68 ומסרטן עצמות/רקמות חיבור 0.45 אך לא מסרטן ריאות – 1.17.

החוקרים ממליצים לבחון הקשר במחקרים נוספים ובהתאם לשקול שילוב הטיפול בסטטינים במסגרת מניעה וטיפול נגד סרטן. הם מציינים שמהמחקר הנוכחי לא ניתן עדיין להמליץ לנשים פוסטמנופאוזליות ליטול סטטינים בכדי להקטין הסיכון מתמותה מסרטן.

במחקר השני שנעשה בגברים (סוכרתיים) נמצאה כאמור ירידה מובהקת בתמותה מסרטן הערמונית על רקע נטילת סטטינים. המחקר עקב אחר כ-22,000 גברים שאובחנו עם סרטן ערמונית בסיכון גבוה.

גברים שנטלו סטטינים ומטפורמין השיגו ירידה ניכרת בסיכון לתמותה כוללת (0.66) ותמותה מסרטן הערמונית (0.57).

לדיווח במדסקייפ.

American Society of Clinical Oncology (ASCO) 2015 Annual Meeting: Abstracts 1506 and 5018. Presented May 30, 2015.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקת ממוגרפיה מלוות בהפחתת שיעורי בדיקות סקר בעתיד (Ann Intern Med)

    תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקת ממוגרפיה מלוות בהפחתת שיעורי בדיקות סקר בעתיד (Ann Intern Med)

    בנשים שקיבלו תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקת ממוגרפיה תועד סיכוי נמוך יותר לחזרה להשלמת בדיקות סקר לממאירות בעתיד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה משלוש מיליון בדיקות סקר ממוגרפיה של למעלה ממיליון נשים בגילאי 40-73 שנים בקרוב למ-200 מרכזים רפואיים ברשת Breast Cancer Surveillance Consortium בין […]

  • תוצאות מבטיחות למעכבי מסלולי קולטן לאנדרוגנים כנגד סרטן ערמונית (Nature Medicine)

    תוצאות מבטיחות למעכבי מסלולי קולטן לאנדרוגנים כנגד סרטן ערמונית (Nature Medicine)

    בחולים עם סרטן ערמונית, טיפול במעכבי מסלול קולטן לאנדרוגנים האריך את חציון משך הזמן עד להעדר תועלת קלינית  ל-11.1 חודשים, בהשוואה ל-6.9 חודשים עם טיפול בטקסנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Nature Medicine. שיעורי ההישרדות הכוללים היו גם כן גבוהים יותר במטופלים ב-ARPI (או Androgen Receptor Pathway Inhibitor) בהשוואה למטופלים בטקסנים. מדגם […]

  • דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירת מזון מעובד שנקשרה עם חותמת מיקרוביאלית של סרטן מעי גס ורקטום מצויה בקורלציה חיובית עם סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום, בפרט גידולים עם עדות ל-Fusobacterium nucleatum, זן pks של Escherichia coli ו-ETBF (או Enterotoxigenic Bacteroides fragilis). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נכון להיום, אין מחקרים להערכת ההשפעה של דפוס תזונה (במקום רק […]

  • האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולות עדויות התומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני סרטן כבד ומעידות על השפעה מגנה דומה גם עם תכשירים שאינם סטטינים ומפחיתים רמות שומנים בדם הודות לעיכוב ספיגת כולסטרול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים הציעו כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון לסרטן כבד, אך לא ידוע אם לתרופות […]

  • בדיקת PSMA PET/CT עדיפה על בדיקת MRI בקביעת שלב המחלה בחולים עם סרטן ערמונית (JAMA Oncology)

    בדיקת PSMA PET/CT עדיפה על בדיקת MRI בקביעת שלב המחלה בחולים עם סרטן ערמונית (JAMA Oncology)

    בדיקת PSMA-1007 PET/CT טובה יותר מבדיקת MRI בהערכת שלב המחלה בחולים המופנים להתערבות ניתוח בשל סרטן ערמונית בדרגת סיכון בינונית או גבוהה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לבדיקת PSMA PET/CT אפיניות גבוהה של PSMA, רזולוציה גבוהה עם זמן מחצית חיים ארוך יותר בהשוואה לרדיוליגנדים מסורתיים, לצד […]

  • משטר טיפול עם Abemaciclib משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בנשים עם סרטן שד מתקדם (מתוך כנס ASCO)

    משטר טיפול עם Abemaciclib משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בנשים עם סרטן שד מתקדם (מתוך כנס ASCO)

    הוספת Abemaciclib (ורזניו) ל-Fulvestrant (פולבניר) משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בנשים עם סרטן שד בשלב מתקדם בהן תועדה התקדמות מחלה תחת טיפול קודם במעכב CDK4/6, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם American Society of Clinical Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משלב הכולל מעכבי CDK4/6 עם טיפול הורמונאלי מהווה את קו הטיפול הראשון לנשים […]

  • בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר אימונוכימיות של הצואה (Fecal Immunochemical Test, או FIT) מפחיתות את שיעורי התמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום בהיקף של 33%, עם ירידה מרשימה של 42% בשיעורי התמותה עקב ממאירות רקטאלית או ממאירות מעי גס שמאלי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בארצות הברית ישנה […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה