Ovarian Cancer

ניתוח שניוני להסרת ציסטות החולות סרטן השחלה אינו בהכרח משפר הישרדות (N Engl J Med)

על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם לאחרונה, ניתוח שניוני להסרת ציסטות בסרטן שחלות מתקדם אינו משפר את ההישרדות.

לנסיונות לשיפור הישרדות אצל נשים החולות בסרטן שחלות מתקדם היתה הצלחה חלקית בלבד. טיפול סטנדרטי במקרים אלו היה שילוב של כריתה מקסימלית של קרצינומה ראשונית וגרורות וטיפול כמוטרפי. ניתוח שניוני להסרת ציסטות לאחר כמוטרפיה הינה שיטה להורדת נטל הגידול.

550 נשים עם סרטן שחלות מתקדם ושארית גידול בקוטר 1 ס”מ נבדקו בתוך 6 שבועות לאחר הניתוח הראשוני. אם לנבדקות לא היתה הוכחה להתקדמות המחלה לאחר שלושה טיפולים בפקלוטקסל וציספלטין, הן עברו באופן אקראי ניתוח שניוני להוצאת ציסטות ולאחריו שלושה מחזורי טיפול כמוטרפיים נוספים.

מתוך 424 נבדקות, 216 נבחרו באופן אקראי לעבור ניתוח שניוני להוצאת ציסטות ולאחריו כמוטרפיה, ו-208 נבדקות נבחרו באופן אקראי לקבל כמוטרפיה בלבד. מתוך החולות שנבחרו אקראית לעבור ניתוח שניוני, 15 חולות (7%) לא עברו ניתוח זה כיוון שהן סירבו או מפני שנפסלו מסיבות רפואיות.

296 נבדקות נפטרו במרץ 2003, ול-82 היתה מחלה מתקדמת. בהשוואה לקבוצה שעברה טיפול כמוטרפי בלבד, לקבוצת הנשים שעברו ניתוח שניוני היה סיכוי של הישרדות ללא התקדמות המחלה של 1.07 (95% אינטרוול בטיחות, 0.87 – 1.31; P = .54) וסיכון יחסי לתמותה של 0.99 (95% אינטרוול בטיחות,  0.79 – 1.24; P = .92).

מגבלות המחקר כללו שונות באגרסיביות הניתוח אשר קשה לכמת, ושונות במדידת הגידול.

לחולות עם קרצינומה שחלתית מתקדמת אשר אצלהן ניתוח ראשוני להוצאת ציסטות היה מקסימלי, תוספת של ניתוח שניוני להוצאת ציסטות לאחר טיפול כמוטרפי עם פקלוטקסל וציספלטין לא שיפר את ההישרדות ללא התקדמות או הישרדות כללית. למרות שניתוח כרגע נחשב לטיפול הסטנדרטי למחלה מתקדמת, תועלת הטיפול הכמוטרפי לאחר הניתוח עדיין בבדיקה.

החוקרים בדקו את ההיסטוריה של הטיפולים במחלה. על פי הנפח השארי של המחלה והיקף ניתוח ההסרה ניתן לחזות את התוצאות. ההגיון מאחורי הניתוח נובע מכך שיש לבצע את הניתוח לפני הכמוטרפיה הראשונה. הטיפול הסטנדרטי בארה”ב כולל ניתוח ראשוני להסרת ציסטות ולאחריו טיפול כמוטרפי עם פקלוטקסל וציספלטין. ניתוח שניוני להסרת ציסטות מיועד לחולות אצלהן תוצאות הניתוח הראשוני לא היו מקסימליות.

N Engl J Med. 2004;351:2489-2497, 2544-2546

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה