אוסטאופורוזיס היא מחלה המתאפיינת בירידה במסת העצם ובפגיעה במיקרו־ארכיטקטורה של העצם, המובילות לירידה בחוזק העצם ולעלייה בסיכון לשברים. מבין התרופות הקיימות לאוסטאופורוזיס, רק תרופות אנאבוליות מסוגלות לתקן את ההפרעה במיקרו־ארכיטקטורה של העצם, הן יעילות יותר בשיפור צפיפות עצם ובמניעת שברים, ופועלות במהירות רבה יותר לעומת תרופות מונעות פירוק עצם.

ההשפעה של התרופות האנבוליות במניעת שברים נמשכת לפחות שנתיים גם לאחר מעבר לטיפול בתרופה מונעת פירוק עצם. יעילותן בבניית עצם מיטבית במיוחד כאשר הן ניתנות כקו ראשון, לפני טיפול בתרופות מונעות פירוק עצם, ופוחתת כאשר הן ניתנות כקו שני.

כיום יש בישראל שתי תרופות אנאבוליות הנבדלות זו מזו בכמה פרמטרים:

מנגנון הפעולה

• Teriparatide פועלת בעיקר במנגנון של remodeling
• Romosozumab פועלת במנגנון modeling וגם remodeling, ובונה עצם על אזורים נרחבים יותר

ההשפעה על פירוק עצם

• Romosozumab מפחיתה את רמות RANKL ולכן גם מעכבת פירוק עצם בעוד טריפראטייד מגבירה את פירוק העצם
• הבדל זה מסביר את השיפור המשמעותי יותר בצפיפות העצם עם romosozumab לעומת teriparatide

ממצאים בביופסיות עצם

• נראה שיפור במבנה העצם הטרבקולארית לאחר טיפול בשתי התרופות
• עם romosozumab, השיפור נראה בכל אזורי העצם, בזמן שעם teriparatide יצירת עצם חדשה מוגבלת לאזורים מסוימים

השפעה על צפיפות העצם

• שתיהן משפרות צפיפות עצם בחוליות, אך romosozumab מובילה לשיפור גדול יותר
• Romosozumab משפרת גם צפיפות עצם בצוואר הירך ובכלל הירך, בזמן של־teriparatide כמעט אין השפעה באזורים אלו
• לאחר טיפול שנמשך בממצע כ־6 שנים בביספוספונטים, romosozumab הראתה שיפור משמעותי יותר בצפיפות העצם בחוליות לעומת טריפרטייד (9.8% לעומת 5.4%, p<0.0001)¹
  בירך, teriparatide לא שיפרה כלל (ירידה של 0.6%), בעוד romosozumab הראתה עלייה של 2.6% (ההבדל בין שתי התרופות היה לטובת romosozumab, של 3.2%, p<0.0001)¹

• היעילות המרבית של שתי התרופות מתקבלת כאשר הן ניתנות כקו ראשון, ופוחתת כאשר הן ניתנות כקו שני²

מניעת שברים

• שתי התרופות מפחיתות את הסיכון לשברים חולייתיים ושאינם חולייתיים
• Romosozumab הפחיתה את הסיכון לשבר צוואר ירך ב־38% במחקר מול alendronate³
• Teriparatide לא הראתה יעילות ישירה במניעת שברי צוואר ירך, אך מטה־אנליזה כן הצביעה על הגנה מפני שברי צוואר ירך עם OR 0.44 (במובהקות של p=0.019; 22-0.87)⁴
• במחקר Real-World מיפן, בדקו חולים נאיבים שקיבלו טיפול למשך שנה ב־romosozumab לעומת teriparatide, וזאת לאחר שיצרו התאמה בין קבוצות של חולים בשיטת Propensity score matching
  הטיפול ב־romosozumab לעומת teriparatide הביא להפחתה בסיכון של 38% בשברי הומרוס, 22% בשברי אמה, 33% בשברי פמור פרוקסימאלי ו־38% בשברי חוליה⁵

לסיכום המידע המצטבר בספרות הרפואית מצביע על כך של־romosozumab יש יתרונות משמעותיים כתרופה אנאבולית, הן כקו ראשון והן כקו שני, בשיפור במסת העצם ובמניעת שברים, ותועלת קלינית ברורה במטופלות בסיכון גבוה מאוד לשבר.

לצפייה בוובינר עם פרופ’ מייקל מקלאנג לחצו כאן בבקשה

References:

1. Langdahl BL, et al. Romosozumab vs teriparatide in postmenopausal women with osteoporosis after bisphosphonates: a phase 3 trial. 2017;390:1585-1594.
2. Kobayakawa T, et al. Real-world effects and adverse events of romosozumab in Japanese osteoporotic patients. Bone Rep. 2021;14:101068.
3. Saag KG, et al. Romosozumab or alendronate for fracture prevention in women with osteoporosis. N Engl J Med. 2017;377:1417-1427.
4. Díez-Pérez A, et al. Effects of teriparatide on hip and upper limb fractures: a systematic review and meta-analysis. 2019;120:1-8.
5. Tominaga R, et al. Comparative effectiveness of romosozumab vs teriparatide for fracture prevention: new-user, active comparator design. 2025;117523.

For full details please refer to the PI as approved by the IL MoH

הכתבה הינה בחסות מדיסון