Osteoporosis

זיהוי חולים בסיכון מוגבר לתמותה במהלך שנה אחת לאחר שבר ירך (J Am Geriatr Soc)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatric Society עולה כי מדד פרוגנוסטי חדש, המשלב נתונים דמוגרפיים, מחלות רקע ומדדי תפקוד, עשוי לסייע בהבחנה בין חולים בסיכון נמוך או גבוה לתמותה שנה אחת לאחר שבר ירך.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, שהתמקד ב-857 חולים לאחר שבר ירך בין השנים 1992-2010. התוצא העיקרי היה תמותה בתוך שנה אחת לאחר שבר ירך. גורמים מנבאים כללו את המאפיינים הדמוגרפיים, מצב סוציו-אקונומי, תמיכה סוציאלית, מצב בריאותי, תסמינים גריאטריים ותפקוד.

גיל המשתתפים הממוצע בעת שבר הירך עמד על 84 שנים, 76% מהיו נשים. החוקרים תיעדו 235 מקרי תמותה (27%) במהלך שנת מעקב אחת. חמישה גורמים מנבאי תמותה נכללו במודל הסופי: גיל 90 ומעלה (2 נקודות), מין זכר (2 נקודות), אי-ספיקת לב (2 נקודות), קשיים בהכנת ארוחות (2 נקודות) וחוסר יכולת לנהוג (נקודה אחת). ניתוח הנתונים הצביע על קשר בין מדד הסיכון ובין תמותה לאחר שנה אחת, כאשר מדד אפסי לווה בסיכון של 10% ומדד של 7-9 נקודות לווה בסיכון של 66% לתמותה בתוך שנה אחת.

החוקרים מסכמים וכותבים כי המדד הפרוגנוסטי משלב נתונים שונים להבחנה בין חולים בסיכון גבוה וחולים בסיכון נמוך לתמותה שנה אחת לאחר שבר ירך.

J Am Geriatr Soc. 2016;64(9):1863-1868

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה