במחקר FREEDOM, הטיפול בפרוליה (Denosumab), שניתן במינון של 60 מ”ג כל שישה חודשים, הביא להפחתת ספיגת עצם, עליה בצפיפות המינראלים של העצם וירידה בשיעור השברים בחוליות, בירך ובאתרים מחוץ לחוליות במהלך 36 חודשים, בנשים לאחר מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס.
בתת-קבוצה של נשים אלו, בדיקות QCT (Quantitative Computed Tomography) נערכו בתחילת המחקר ולאחר 12, 24 ו-36 חודשים ונבחנו באמצעות תוכנת MIAF (Medical Image Analysis Framework), שאפשרה הערכה של מרכיבי העצם הטרבקולארית, התת-קורטיקאלית והקורטיקאלית; המדור הקורטיקאלי סווג בהמשך לשני אזורים בעלי עניין (קורטקס חיצוני ופנימי).
בתת-מחקר זה מדווחים החוקרים על שינויים בצפיפות המינראלים של העצם ובתכולת המינראלים בעצם מתחילת המחקר, וערכו השוואה בין פלסבו ובין פרוליה במהלך 36 חודשי טיפול (26 מטופלי פלסבו ו-36 מטופלי פרוליה). הטיפול בפרוליה הוביל לשיפור משמעותי במדדי vBMD (Volumetric Bone Mineral Density) בכלל ירך ובתכולת המינראלים של העצם, מתחילת המחקר בכל נקודת זמן.
לאחר 36 חודשים, העליה הממוצעת מתחילת המחקר במדדי vBMD בכלל ירך ובתכולת המינראלים של העצם עמדה על 6.4% ו-4.8%, בהתאמה (p<0.0001). שיפורים אלו נבעו מעליות משמעותיות במדדי vBMD ותכולת המינראלים בעצם במדור הטרבקולארי, תת-קורטיקאלי וקורטיקאלי. בקבוצת הפלסבו נרשמה ירידה במדדי vBMD ובתכולת המינראלים בעצם לאחר 36 חודשים מתחילת המחקר, בהיקף של 1.5%- ו-2.6%-, בהתאמה.
ההבדלים בין פרוליה ובין פלסבו היו מובהקים סטטיסטית גם לאחר 12, 24 ו-36 חודשים בהערכת מדדי vBMD ותכולת המינראלים בעצם. בעוד שההבדל הגדול ביותר תועד במדדי vBMD ותכולת המינראלים בעצם טרבקולארית, ההבדלים האבסולוטיים הגדולים ביותר תוארו במדדי vBMD ותכולת המינראלים בעצם הקורטיקאלית.
לסיכום, מהנתונים עולה כי פרוליה הביאה לשיפור משמעותי במדדי vBMD ותכולת המינראלים בעצם, בהשוואה לפלסבו, כפי שנקבע באמצעות QCT MIAF, בעצם טרבקולארית, תת-קורטיקאלית וקורטיקאלית, כאשר לכל המדורים הללו חשיבות לחוזק העצם.
Bone. 2013 Jul 17
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!