בכתב העת Obstetrics and Gynecology פורסמו תוצאות מחקר חדש, מהן עולה בנשים לאחר-מנופאוזה, שטופלו בעבר בביספוספנטים וצפיפות עצם נמוכה, הטיפול ב- Denosumab הביא לעליה גדולה יותר בצפיפות המינראלים של העצם בהשוואה ל-Ibandronate בכל האתרים שנבחנו.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לערוך השוואה של הבטיחות והיעילות של Denosumab ו-Ibandronate בטיפול בנשים לאחר-מנופאוזה עם צפיפות עצם נמוכה, שטופלו בביספוספנטים.
החוקרים ערכו מחקר אקראי, בתווית-פתוחה, במהלכו נשים לאחר-מנופאוזה טופלו בזריקות תת-עוריות של Denosumab במינון 60 מ”ג, כל שישה חודשים (417 נשים) או ב-Ibandronate במינון 150 מ”ג, שניתן כל יום דרך הפה (416 נשים) למשך 12 חודשים. תוצאי הסיום כללו את שיעור השינוי בצפיפות המינראלים של העצם בכלל הירך, בצוואר הירך ובעמוד השדרה המותני לאחר 12 חודשים ושיעור השינוי מתחילת המחקר בריכוז C-Telopeptide לאחר חודש ולאחר שישה חודשים.
החוקרים מדווחים כי לאחר 12 חודשים חל שיפור גדול יותר משמעותית בצפיפות המינראלים של העצם בנשים שטופלו ב- Denosumab, בהשוואה למטופלות ב-Ibandronate, הן בכלל ירך (2.3% לעומת 1.1%), בצוואר ירך (1.7% בהשוואה ל-0.7%) ובעמוד השדרה המותני (4.1% בהשוואה ל-2.0%). לאחר חודש אחד, חציון השינוי בריכוז C-Telopeptide מתחילת המחקר היה 81.1%- עם Denosumab ו-35.0%- עם Ibandronate (p<0.001); ההבדל בטיפול נותר משמעותי לאחר שישה חודשים (p<0.001).
תופעות לוואי דווחו ב-245 מהנשים שטופלו ב- Denosumab (59.6%) וב-230 נשים שטופלו ב-Ibandronate (56.1%). ההיארעות של תופעות לוואי חמורות עמדה על 9.5% בקרב נשים שטופלו ב- Denosumab ועל 5.4% בנשים שטופלו ב-Ibandronate (p=0.046). שיעורי ההיארעות של תופעות לוואי חמורות שכללו זיהום וממאירות היו דומים בשתי קבוצות הטיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי בנשים לאחר-מנופאוזה עם צפיפות עצם נמוכה, לאחר טיפול בביספוספנטים, הטיפול ב- Denosumab נמצא יעיל יותר מ-Ibandronate בשיפור צפיפות המינראלים של העצם בכל האתרים.
Obstet Gynecol. 2013 Jun;121(6):1291-1299
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!