מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס השנתי ה-93 של Endocrine Society עולה כי ייתכן וניתן להסתפק במינונים נמוכים יותר של Zoledronate , מאלו המאושרים כיום , להגדלת צפיפות המינראלים של העצם והפחתת ספיגת עצם בנשים לאחר-מנופאוזה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Zoledronate מצוי בשימוש נרחב לטיפול באוסטיאופורוזיס. כיום התרופה מאושרת במתן עירוי חד-שנתי במינון של 5 מ”ג. משטר זה הינו די יעיל ומפחית את הסיכון לשברים בשיעור של 35% ו-70% בנשים לאחר מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס , בתלות במיקום בשלד. הטיפול גם מפחית את הסיכון לתמותה לאחר שבר ירך בשיעור של 28%.
עם זאת, משטר המינון האופטימאלי של Zoledronate עדיין אינו-ברור. במחקר מוקדם בשלב 2, מינונים שנתיים שנעו בין 1 ל-4 מ”ג נמצאו דומים ביעילותם בהפחתת סמנים של ספיגת עצם והגדלת צפיפות העצם.
במטרה לבחון את הנושא, חולקו באקראי 180 נשים עם אוסטיאופורוזיס לאחר-מנופאוזה, לטיפול במנה בודדת של פלסבו, או לטיפול תוך-ורידי של Zoledronate במינון 1, 2.5 או 5 מ”ג.
לאחר 12 חודשים, השינוי בצפיפות המינראלים של העצם בעמוד השדרה ובירך היה גדול יותר משמעותית בכל אחת מקבוצות המטופלים ב- Zoledronate.
בנוסף, כל המינונים של Zoledronate היו יעילים יותר משמעותית מפלסבו בהפחתת ריכוז שני סמנים לספיגת העצם beta-CTx (Beta C-terminal Telopeptide) ו-(P1NP) Procollagen 1 N-terminal Peptide. כל אחד מהסמנים הללו ירד בעקביות בין 6 ו-12 חודשים.
מהנתונים עולה כי ל-Zoledronate במינון שנתי של 1.0 או 2.5 מ”ג השפעה דומה למניעת ספיגת העצם, עם שיפור צפיפות המינראלים של העצם בדומה למינון של 5 מ”ג, עדות לכך שמינונים נמוכים יותר עשויים למנוע שברים. המחקר לא היה גדול דיו לקבוע אם כך הדבר, אך אין ספק כי הממצאים מכוונים לכך.
לדברי החוקרים, מהתוצאות עולה כי שחמישית עד מחצית מהמינון המומלץ עשוי להספיק בכדי להפחית את הסיכון לשברים. במידה וכך הדבר, ניתן יהיה להפחית את עלויות הטיפול באוסטיאופורוזיס ולהפחית את הסיכון לתופעות לוואי עקב הטיפול התרופתי.
מתוך הכנס השנתי ה-93 של Endocrine Society
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!