עפ”י נייר העמדה המעודכן של ה-North American Menopause Society (NAMS), צריכת הסידן המומלצת ברוב הנשים בגיל המעבר היא 1200 מ”ג ליום. קווי ההנחיה הקודמים פורסמו ע”י NAMS ב-
2001.

סידן, מרכיב תזונה חיוני לגוף האנושי, קיבל תשומת לב ניכרת הן בספרות הרפואית והן בעיתונות הכללית, בנוגע לתפקידו באוסטיאופורוזיס ומספר מחלות כרוניות נוספות. בתגובה לצורך להגדיר סטנדרטים לשימוש הקליני במצבים רפואיים הקשורים לאל-ווסת, עדכן ה- NAMS את ההנחיות מבוססות ההוכחות. מטרת נייר העמדה הייתה לספק הדרכה לגבי תפקיד הסידן בקרב נשים לפני ואחרי אל-ווסת לרופאים המטפלים באוכלוסיה זאת.

ההנחיות מתארות את השפעת הסידן על בריאות העצם באוכלוסיה זאת; מציגות את הצריכה ההולמת של סידן וויטמין D; מגדירות את המקורות העיקריים לסידן וויטמין D; ממליצות על משטרים תראפויטים לתוספי סידן וויטמין D; דנות בתופעות הלוואי האפשריות של הטיפול וכיצד להתמודד עימן, ומתארות את ההשפעות הרפואיות המשניות של סידן על סרטן קולורקטאלי, יתר לחץ-דם, renal calculi והשמנה בנשים לקראת אל ווסת ולאחריה.

הפוקוס של חבר הדיון היה מוגבל לטיפולים הזמינים בצפון אמריקה, והמלצותיהם היו מכוונות למומחים העוסקים בגינקולוגיה ומיילדות, רפואה פנימית וגריאטריה. הועידה, המורכבת מאנדוקרינולוגים, אפידמיולוגים ותזונאים שהתמחו בסידן ו/או בריאות האישה, סקרה את הגישה הקודמת ואת ההוכחות האחרונות ביותר, ליקטה הצהרות תומכות ומסקנות, והכינה המלצות. כאשר לא נמצאו מספיק הוכחות בכדי להגיע למסקנה, חבר הדיון הגיע להחלטה המבוססת על הסכמה.

סידן נחשב למרכיב מפתח בכל טיפול להגנה על העצם. בנוסף, הוא קשור לאפקטים מועילים נוספים במספר הפרעות שאינן קשורות לשלד- יתר לחץ-דם, סרטן קולורקטאלי, השמנה ואבנים בכליות, על-אף שגודל ההשפעות הללו טרם הובהר במלואו.

בנוכחות רמות תקינות של ויטמין D, צריכה הולמת של סידן מפחיתה איבוד עצם בנשים לקראת אל-ווסת ואחריה, וכן מפחיתה שברים בנשים לאחר אל-ווסת מעל גיל 60 עם צריכה נמוכה של סידן. הדרישה לסידן עולה באל-ווסת, או בכל מצב של ירידה באסטרוגן , שכן יכולת הספיגה של סידן ושימורו ע”י הכליה תלויים שניהם באסטרוגן. עבור רוב הנשים לאחר אל-ווסת, הצריכה המומלצת של סידן היא 1200 מ”ג ליום.

סידן מגביר בצורה חזקה את ההשפעות המגנות על העצם של טיפול הורמונלי בנשים לאחר אל-ווסת, וצריכה מספקת של סידן הינה חלק הכרחי בכל טיפול בנשים עם התחלה של אוסטיאופורוזיס.

רמה תקינה של ויטמין D דרושה על מנת להשיג את היתרונות התזונתיים של סידן. חבר הדיון הגדיר את הדרישה לויטמין D כ- ng/mL 30 ומעלה של 25-hydroxyvitamin D בסרום, המושג לרוב ע”י צריכה יומית של 600 IU לפחות.

על אף שהמקור הטוב ביותר לסידן הוא מזון, בעיקר ממוצרי חלב, תוספי סידן באיכות גבוהה מהווים מקור חליפי לנשים שאינן מסוגלות לצרוך מספיק סידן בתזונה. לא קיימים דיווחי מקרה אודות הרעלת סידן ממקור תזונתי, ומקרים הקשורים בתוספי מזון הם נדירים. במחקר שנעשה לאחרונה, צריכה גבוהה של סידן של 2150 מ”ג/יום נמצאה קשורה לעלייה של 17% ב- renal calculi.

מכיוון שאין בידינו מבחן מדויק לאבחנת חסר סידן, על הרופאים לעודד נשים לצרוך מספיק סידן בכדי שיגיעו לרמות המומלצות. מבחני מעבדה לויטמין D בסרום עשויים לסייע בזיהוי נשים שיש להן חסר בויטמין D וקרוב לוודאי גם חסר סידן, גם אם הן צורכות כמויות תקינות של סידן בתזונה ובתוספים.

התפקיד המשמעותי ביותר של סידן בנשים לקראת / לאחר אל-ווסת הוא על בריאות העצם, אך בדומה לרוב חומרי המזון, סידן הוא בעל השפעות מועילות במערכות רבות בגוף. הצריכה הממוצעת של סידן נמוכה בהרבה מהכמות המומלצת לבריאות עצם אופטימלית. הראיות הקיימות, מחזקות את חשיבות הווידוא של צריכת סידן הולמת בכל הנשים, בעיקר באלה לקראת או לאחר אל-ווסת.

Menopause. 2006;13:859-862

לידיעה במדסקייפ