מחקר חדש המתפרסם ב-J Am Geriatr Soc מלמד על כך שטיפול בנשים קשישות מעל גיל 80 עם אוסטיאופורוזיס באמצעות אקטונל (risedronate ) מפחית את הסיכון לשברים ורטברלים באופן משמעותי ומובהק.
מטרת החוקרים הייתה לבחון את יעילות הריסדרונט בהפחתת שברים ורטברלים בנשים מבוגרות מעל גיל 80 עם אוסטיאופורוזיס. החוקרים ניתחו מידע משלושה מחקרים אקראיים, כפולי סמיות ומבוקרי פלצבו עם נקודת קצה של שיעור השברים בתום 3 שנות טיפול. המחקרים שנכללו באנליזה היו: מחקר ה-HIP (ר”ת של Hip Intervention Program ) , מחקר ה-VERT-MN (ר”ת של Vertebral Efficacy with Risedronate TherapyFMultinational ) ו-VERT -NA (ר”ת של VERT בצפון אמריקה).
הנשים שהשתתפו במחקר היו עם ירידה של 2.5 סטיות תקן בצפיפות עצם בצוואר הירך , או שחוו שבר ורטברלי אחד לפחות, וכאמור בגילאים מעל 80.
5,688 נשים קיבלו פלצבו ו-5,704 קיבלו ריסדרונט במינון של 5 מ”ג ליום למשך של עד 3 שנים.
כל המטופלות קיבלו בנוסף 1,000 מ”ג ליום של סידן ובמידה ורמות הסידן היו נמוכות בתחילת המחקר, עד 500 יחדות ויטמין D ליום. נקודת הקצה שנמדדה הייתה שיעורי השברים הורטברלים המצטברים בתקופה.
לאחר שנה, הסיכון לשבר ורטברלי חדש בקבוצת הריסדרונט היה נמוך ב-81% מזה של נשים בקבוצת הפלציבו, באופן מובהק סטטיסטי. מס’ הנשים שהיה צריך לטפל בהם כדי למנוע שבר ורטברלי אחד חדש לאחר שנה היה 12 (NNT).
יעילות מוקדמת זו הייתה עקבית לאורך כל תכנית המחקר, והירידה בסיכון לשברים נשמרה גם לאורך 3 שנות המעקב. ריסרדונט נסבל היטב, ועם פרופיל בטיחותי שווה לזה של פלציבו.
החוקרים מסכמים כי מימצאים אלה הינם העדות הראשונה לכך שגם בנשים מאוד מבוגרות, טיפול בריסרדונט הוא אסטרטגיה יעילה לטיפול באוסטיאופורוזיס. הם מוסיפים שמכיוון שלכל תרופה מאפיינים שונים, אין להסיק מתוצאות אלה שהיעילות שנמצאה בריסדרונט תמצא גם בתרופות ביפוספונטיות אחרות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!