ע”פ מטה אנליזה שבחנה מס’ טיפולים ממשפחת NSAIDs , פרצטמול ו-COX-2 באוסטיאוארתריטיס (OA), נראה ש-etoricoxib (ארקוקסיה) במינון 30 מ”ג משיגה את השיפור המשמעותי ביותר בכאב ובתפקוד פיזי.

מטרת החוקרים הייתה כאמור להשוות את היעילות של etoricoxib, lumiracoxib, celecoxib , NSAIDs, ופרצטמול ב-OA .  נעשת סקירת ספרות שיטתית של נתונים מתוך מחקרים שבחנו פרצטמול במינון יומי מצטבר של 4,000 מ”ג,  diclofenac במינון 150 מ”ג, naproxen במינון 1000 מ”ג, ibuprofen במינון 2400 מ”ג,  celecoxib בטווח מינונים של בין 100-400 מ”ג ף ו-etoricoxib במינונים של 30-60 מ”ג, לתקופות טיפול של לפחות שבועיים.

היעדים המרכזיים של האנליזה היו כאב, תפקוד פיסי והערכה כוללת של המטופל על סטטוס המחלה שלו (PGADS). הכאב והתפקוד הפיסי דווחו על סולמות שונים (VAS או LIKERT) ואלו תורגמו לגודל אפקט (ES).

ES של בין 0.2-0.5 הוגדר כאפקט טיפולי קטן, בעוד ש-ES בין 0.5-0.8 ומעל 0.8 הוגדרו כאפקט בינוני וגדול בהתאמה.

אפקט שלילי הצביע על עדיפות של הטיפול בהשוואה לקבוצת ביקורת. התוצאות של כל המחקרים נותחו סטטיסטית באופן סימולטני באמצעות השוואת ביסיאניות (Bayesian ).

מניתוח התוצאות עולה כי קיימת הסתברות של מעל 95% ש-etoricoxib (ארקוקסיה) במינון 30 או 60 מ”ג הראו את השיפור הגדול ביותר בכאב ובתפקוד פיסי מבין כל ההתערבויות שנבדקו.

ה-ES של ארקוקסיה 30 מ”ג בהשוואה לפלציבו, סלקוקסיב 200 מ”ג , איבוברופן 240 מ”ג ודיקלופנאק 150 מ”ג היו 0.66- (בטווח בר סמך של 0.83- ל-0.49-) , 0.32- (בטווח 0.14-, 0.5-) , 0.25- (טווח 0.03 , 0.53-) , 0.17- (טווח 0.41- , 0.08) בהתאמה.

באשר לתפקוד גופני ה-ES של ארקוקסיה 30 מ”ג בהשוואה לסלקוקסיב 200 מ”ג , איבוברופן 2400 מ”ג ודיקלופנאק 150 מ”ג היו 0.61- (בטווח של 0.76- , 0.46-) , 0.27 – (טווח 0.43-,0.1 -) , 0.2- (ביו 0.47- ל-0.07) ו-0.09- (בין 0.33- , 0.14) , בהתאמה.

השיפור הגדול ביותר בהערכה העצמית של המטופל , מדד ה-PGADS היו עם ארקוקסיה או דיקלופנאק.

החוקרים מסכמים שהמחקר הנוכחי מצביע על כך שהיעילות של ארקוקסיה 30 מ”ג נמצאה כגבוהה ביותר בהשוואה ל-NSAIDS , פרצטמול, ותכשירי COX-2 אחרים, הן מבחינת השיפור בכאב ובתפקוד הגופני. כמו כן החוקרים מציינים שההבדלים במדד ה-PGADS בין ההתערבויות השונות היו קטנים יותר.

Open Rheumatol J. 2012;6:6-20