האם דלקת הלחמית בילדים מחייבת אנטיביוטיקה? (JAMA Network Open)

מחקר חדש מראה כי בילדים עם דלקת הלחמית, טיפות עיניים אנטיביוטיות אינן פותרות את התסמינים מהר יותר מאשר טיפות ללא אנטיביוטיקה מחקר חדש מראה כי בילדים עם דלקת הלחמית, טיפות עיניים אנטיביוטיות אינן פותרות את התסמינים מהר יותר מאשר טיפות ללא אנטיביוטיקה

מחקר חדש שפורסם ב-JAMA Network Open מראה כי עבור ילדים עם דלקת הלחמית (pink eye, עין ורודה), טיפות עיניים אנטיביוטיות אינן פותרות את התסמינים מהר יותר מאשר טיפות ללא אנטיביוטיקה, מה שעשוי להעיד על כך שלשטיפה לבדה קיים אפקט “wash out”.

“הרוב המכריע של מקרי דלקת הלחמית חולפים עם הזמן, ומקרים רבים נגרמים על ידי וירוסים”, אמרה מחברת המחקר ל-Medscape, “הם ישתפרו בעצמם, אפילו ללא טיפול”. המחקר החדש מראה כי “בין אם אתה נותן אנטיביוטיקה או רק טיפות ללא אנטיביוטיקה, המטופלים מתאוששים מהר יותר מאשר מעקב בלבד”, הוסיפה, “אם אתה נותן רק טיפות ללא אנטיביוטיקה, הם מתאוששים במידה דומה לאלו שנתת להם אנטיביוטיקה”. עבור המחקר החדש, החוקרים ערכו ניסוי אקראי מבוקר שכלל 88 ילדים בגילאי 6 חודשים עד 7 שנים. המשתתפים היו כבני 3 בממוצע, ו-52% היו בנות. 30 ילדים במחקר קיבלו טיפות עיניים המכילות את האנטיביוטיקה מוקסיפלוקסצין. הם השתפרו תוך 3.8 ימים בממוצע. 27 ילדים קיבלו טיפות עיניים פלצבו, והם החלימו תוך 4 ימים בממוצע, ויש לציין כי ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית.

קבוצה נוספת של 31 ילדים לא קיבלה התערבות. התסמינים שלהם חלפו תוך 5.7 ימים בממוצע. ההבדל בין קבוצת המוקסיפלוקסצין לקבוצה ללא טיפול (1.9 ימים) היה מובהק סטטיסטית (P=0.04), בעוד שההבדל בין קבוצת הפלצבו לקבוצה ללא טיפול (1.7 ימים) לא היה (P=0.10 ). עם זאת, ניתוח נפרד מצא כי “גם מוקסיפלוקסצין וגם טיפות פלצבו קיצרו באופן משמעותי את זמן הריפוי הקליני ביחס לחוסר התערבות”, דווח ל-Medscape.

שיעור ההישנות של דלקת הלחמית בתוך 14 יום היה גבוה יותר בילדים שקיבלו טיפות מוקסיפלוקסצין (17%) מאשר אצל אלו שקיבלו טיפות פלצבו (7.4%) או ללא טיפול (3.2%), אם כי ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב-JAMA Network Open

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

1 תגובות
  • מ

    משה קינק

    12.10.2022

    לא צויין מה הכילו טיפות הפלצבו. האם הכילו סיליין /מים קדושים /ולא עלינו אולי גם סטרואידים...

מאמרים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן