בחולים עם אבחנה של ניוון מקולארי גילי שאינו ניאווסקולארי בשלב מוקדם או בינוני, חשיפה ל-Levodopa מלווה בסיכון מופחת משמעותית להתקדמות לניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי לאורך חמש שנים, אך לא זוהה קשר עם חשיפה לאגוניסטים לדופמין או אגוניסטים לקולטן D2 לדופמין.
החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי של נתונים אודות חולים שקיבלו טיפול עיני. הם כללו חולים עם אבחנה של ניוון מקולארי גילי שאינו ניאווסקולארי, בשלב בינוני, בלפחות עין אחת; עוד נכללו חולים עם ניון מקולארי גילי שאינו ניאווסקולארי בשלב מוקדם או בינוני בעין הנגדית.
במסגרת המחקר נערכה השוואה בין העדר חשיפה לאגוניסטים לדופמין ובין חשיפה לכל אגוניסט לדופמין, אגוניסט לקולטן D2 או Levodopa. עיניים עם חשיפה חדשה ל-Levodopa או אגוניסט לקולטן D2 לאחר האבחנה הוצאו מניתוח הנתונים.
החוקרים השלימו ניתוח מתוקן במטרה לתקן לערפלנים ובסופו של דבר נכללו 571 עיניים עם חשיפה ל-Levodopa ו-1,713 עיניים ללא חשיפה לטיפול; עוד נכללו 1,785 עיניים עם חשיפה לכל אגוניסט לדופמין ו-5,355 עיניים ללא חשיפה; כמו כן, נכללו 1,046 עיניים עם חשיפה לקולטן ל-D2 (דוגמת Pramipexole ו-Pribedil) ו-3,138 עיניים ללא חשיפה. במסגרת המחקר נבחן הקשר בין חשיפה לשלושת תכשירים אלו ובין הופעה חדשה של ניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי
מהנתונים עולה כי חשיפה ל-Levodopa לוותה בירידה של 47% בסיכון להתקדמות לניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי לאורך חמש שנים (יחס סיכון מתוקן של 0.53, p=0.028).
חשיפה לכל אגוניסט לדופמין או אגוניסט לקולטן D2 לא נקשרה בקשר מובהק עם התקדמות לניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי.
גורמים דוגמת גיל מתקדם (70 שנים ומעלה או 75 שנים ומעלה), ניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי בעין הנגדית ושלב ביניים של ניוון מקולארי גילי, לוו בסיכון מוגבר להתפתחות ניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מאשרים את התועלת האפשרית של Levodopa כאמצעי טיפול למניעת התקדמות לניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי.
Ophthalmology Retina, Dec 8, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!