מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists עולה כי אין הבדלים משמעותיים בשיעורי התגובה לטיפול בזריקות Bevacizumab בין קבוצות אתניות שונות של חולים עם בצקת מקולארית משנית לחסימת וריד הרשתית.
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 156 חולים (97 לבנים, 54 שחורים, 5 אסיאתיים), אשר קיבלו מנה אחת של Bevacizumab ו-101 חולים (72 לבנים, 27 שחורים, 2 אסיאתיים) אשר קיבלו שלוש מנות של Bevacizumab. השיפור בחדות הראיה והשינוי בעובי מקולה מרכזית תועדו בתחילת המחקר, לאחר 1-3 חודשים מהזריקה הראשונה ולאחר 1-3 חודשים מהזריקה השלישית.
מהממצאים עולה כי אין הבדלים מובהקים סטטיסטית בין קבוצות אתניות שונות בשיעור החולים עם שיפור בחדות הראיה לאחר זריקה אחת של Bevacizumab (60% מהאסיאתיים, 55.67% מהלבנים ו-51.85% מהשחורים), או לאחר שלוש זריקות של Bevacizumab (100% מהאסיאתיים, 70.37% מהשחורים ו-68.06% מהלבנים).
בנוסף, לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בירידה הממוצעת בעובי של השכבה המרכזית של המקולה בקרב אלו שקיבלו זריקה אחת (30.8%- מהשחורים, 28.76%- מהאסיאתיים ו-26.46%- מהלבנים) או שלוש זריקות (34.32%- מהאסיאתיים, 32.83%- מהלבנים ו-25.83%- מהשחורים).
החוקרים מדווחים כי ב-66% מהשחורים תועדה אבחנה של יתר לחץ דם בתחילת המחקר, זאת בהשוואה ל-46% מהלבנים (P=0.02). שיעורי סוכרת היו גבוהים יותר בשחורים (25%), לעומת לבנים (12%), אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
ממצאי המחקר הנוכחי עומדים בניגוד לתוצאות מחקר קודם שערכו החוקרים עם מתודולוגיה דומה בהערכת תוצאות הטיפול בבצקת מקולארית סוכרתית. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את ההבדלים בין קבוצות אתניות שונות בהשפעה של מעכבי VEGF שונים על מחלת כי דם של הרשתית.
מתוך כנס ה-ASRS
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!