מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists עולה כי אירועי אנדותפלמיטיס זיהומי לאחר שתל לתוך הזגוגית של דקסמתזון הם נדירים, אך נפוצים יותר בהשוואה לשיעור האירועים לאחר זריקות מעכבי VEGF.

במסגרת המחקר השלימו החוקרים הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות חולים שטופלו בשתל דקסמתזון בין ינואר 2015 ועד אפריל 2021. הם אספו נתונים אודות 5,420 שתלים ששימשו לטיפול ב-1,591 חולים. ההתוויות לטיפול כללו חסימת וריד רשתית, בצקת מקולארית סוכרתית ותסמונת Irvine-Gass Syndrome.

מהנתונים עולה כי תועדו שמונה מקרי אנדופתלמיטיס זיהומי, עם שיעור של אירוע אחד לכל 677 זריקות (0.148%). כל החולים קיבלו טיפול אנטיביוטי לתוך הזגוגית. ניתוח PPV (Pars Plana Vitrectomy) מיידי נדרש במקרה אחד עקב הפרעה בתפיסת אור, כאשר ניתוח PPV מאוחר בוצע במקרה נוסף לאחר ארבעה ימים בשל החמרה בזיהום.

מחקרים קליניים ורטרוספקטיביים קודמים הצביעו על שיעורים וריאביליים של אנדופתלמיטיס זיהומי לאחר שתל דקסמתזון, אשר נעו בין 0.07% ועד 1.3%, ללא הנחיות ספציפיות לטיפול עד כה.

ממצאי המחקר מצביעים על שיעורי היארעות נמוכים של אנדופתלמיטיס זיהומי לאחר שתל דקסמתזון לזגוגית, אך שיעורים אלו גבוהים יותר בהשוואה לשיעורים המדווחים עם זריקות מעכבי VEGF. מהנתונים עולה עוד כי הגישה של טיפול ראשוני בתכשירים אנטיביוטיים לתוך הזגוגית מוצלחת במרבית המקרים של אנדותפלמיטיס על-רקע שתל דקסמתזון, כאשר ניתן לשמור את אפשרות ניתוח PPV במקרים של כישלון טיפול תרופתי.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ASRS

לידיעה ב-Healio