בחולים עם בצקת מקולארית סוכרתית (DME או Diabetic Macular Edema), הטיפול ב-Aflibercept (אייליה) ו-Ranibizumab (לוסנטיס) יעיל יותר מ-Bevacizumab (אווסטין) במניעת המשך המחלה, אך כל תרופה עשויה להביא לשיפור משמעותי בראיה, כך עולה מניתוח פוסט-הוק של נתונים ממחקר אקראי, שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת JAMA Ophthalmology.
מבין 660 עיניים שחולקו תחילה לעד שש זריקות חודשיות של Aflibercept, Bevacizumab, או Ranibizumab, 114 הוצאו מניתוח הנתונים בשל גורמים שכללו אי-הגעה לביקורים וטיפול חליפי לבצקת מקולארית סוכרתית.
בצקת מקולארית סוכרתית פרסיסטנטית לאחר 24 שבועות הייתה נפוצה יותר משמעותית עם Bevacizumab (65.6%), בהשוואה ל-Aflibercept (31.6%) או Ranibizumab (41.5%). לאחר שנתיים, השיעורים המקבילים עמדו על 68.2%, 44.2% ו-54.5%.
עם זאת, לאחר שנתיים, שיעור העיניים בהם תועד שיפור של עשר אותיות ומעלה מתחילת המחקר לא היה שונה משמעותית בין עיניים עם ובלי המשך בצקת מקולארית סוכרתית. למעשה, בסיכומו של דבר, רק בשלוש עיניים עם בצקת כרונית פרסיסטנטית ושתי עיניים ללא בצקת פרסיסטנטית חלה ירידה של לפחות עשר אותיות. הממצאים נותרו על כנם לאחר סיווג לפי חדות הראיה בתחילת המחקר.
JAMA Ophthalmol 2018
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!