שתי תרופות שעלותן גבוהה פי 20-30 בהשוואה ל-Bevacizumab (אווסטין) Aflibercept (אייליה) ו-Ranibizumab (לוסנטיס) אינן משתלמות מבחינת מאזן עלות-תועלת לטיפול בבצקת מקולארית על-רקע סוכרת, בהשוואה לטיפול ב-Bevacizumab, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology.
במסגרת המחקר הנוכחי חישבו החוקרים ICER (Incremental Cost-Effectiveness Ratios) של שלוש התרופות. נתוני המחקר לאחר שנה אחת שימשו לחישוב עלות-תועלת של התרופות. לאחר מכן החוקרים ערכו מודל מתמטי לניבוי עלות-תועלת לאחר עשר שנים.
מהנתונים עולה כי יש להפחית את עלויות הטיפול ב-Aflibercept ו-Ranibizumab בהיקף של 69% ו-80%, בהתאמה, להשגת סף עלות-תועלת של 100,000 דולרים לכל QALY (Quality Adjusted Life Year), בהשוואה ל-Bevacizumab במהלך תקופה של עשר שנים.
לכלל המשתתפים, חישוב ICER של Aflibercept ו-Ranibizumab, בהשוואה ל-Bevacizumab, עמד על 1,110,000 דולרים לכל QALY ועל 1,730,000 דולרים לכל QALY, בהתאמה.
בתת-קבוצה על ראיה בסיסית גרועה יותר, חישוב ICER עמד על 1,870,000 דולרים לכל QALY ועל 2,450,000 לכל QALY, בהתאמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מנקודת מבט חברתית, Bevacizumab כטיפול קו-ראשון לבצקת מקולארית סוכרתית צפוי להיות בעל הערך הגבוה ביותר, לצד חסכון משמעותי בעלויות בהשוואה לתכשירים אחרים.
JAMA Ophthalmol. Published online June 9, 2016
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!