ההשפעה של תוספים תזונתיים על צפיפות הפיגמנט במקולה (JAMA Ophthalmol)

מבוגרים עם ניוון מקולארי גילי “יבש” (Dry Age-related Macular Degeneration) מפתחים שכבת פיגמנט מקולארי צפופה יותר לאחר נטילת טיפול פומי יומי של תרכובות קרטונאידים וחומצות שומן אומגה-שלוש ארוכות שרשרת, רב-בלתי-רוויות, כך מדווחים חוקרים מגרמניה במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology. עם זאת, החשיבות הקלינית של הממצאים אינה-ידועה.

במסגרת המחקר האקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, החוקרים בחנו את התוצאות ב-145 משתתפים, בגילאי 50-93 שנים, שחולקו לשלוש קבוצות. כל המשתתפים אובחנו עם AMD Nonexudative והמחקר נערך במהלך 12 חודשים.

קבוצה אחת (55 משתתפים) נטלה קפסולה שהכילה לוטאין במינון 10 מ”ג, Zeaxanthin במינון 1 מ”ג, DHA (Docosahexaenoic Acid) במינון 100 מ”ג ו-EPA (Eicosapentaeoic Acid) במינון 30 מ”ג; קבוצה אחרת נטלה קפסולה המכילה מינון גבוה כפליים (50 משתתפים) וקבוצת פלסבו (40 משתתפים) נטלה קפסולה דמה בעלת מראה זהה.

החוקרים מדווחים כי לאחר חודש אחד, ריכוז שני הקרטינואידים בדם עלה משמעותית בקבוצת הטיפול ורמה זו נותרה לאורך תקופת המחקר. בנוסף, בדיקות Optical Density של הפיגמנט המקולארי עלו משמעותית (p<0.05) בקבוצות הטיפול, עם עליה איטית לאורך 12 חודשים, אך נותרו כמעט ללא שינוי בקבוצת הפלסבו.

צפיפות הפיגמנט הייתה מעט גבוהה יותר בקבוצת הטיפול במינון כפול, בהשוואה לקבוצת הטיפול המקבילה, אך ההבדל לא היה גדול דיו בכדי לתמוך במתן מינונים גבוהים יותר של תוספים אלו.

JAMA Ophthalmol. Published online March 21, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן