מאת ד”ר נגה ליפשיץ
ב-17 בפברואר 2010 פורסם ב- New England Journal of Medicine מאמר לסקירת היתרונות והסיכונים של Liraglutide, תרופה ממשפחת האגוניסטים לרצפטור Glucagon-Like-Peptide-1 (GLP-1) שאושרה לאחרונה לטיפול בסוכרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).
במאמר בוחנים הכותבים את המידע עליה התבססה החלטת ה-FDA לאשר את התרופה לשיווק בארה”ב, ודנים בדאגות שעלו בנוגע לבטיחות התרופה במהלך שלבי האישור.
החוקרים כותבים כי מחקרים במכרסמים מצאו קשר בין שימוש ב-Liraglutide ובין סיכון מוגבר להיפרפלזיה ממוקמת של תאי ה-C בבלוטת התריס ולגידולי תאי C, ומציינים כי נמצא סיכון גבוה פי 8 לגידולים ממאירים בחולדות שטופלו בתרופה, במינונים גבוהים פי 8 מהמינונים המקסימאליים המותרים בבני אדם. עם זאת, לא ברור האם ממצאים אלו רלוונטיים לבני אדם. קלציטונין מופרש מתאי C והינו סמן ביולוגי לגידולים של תאים אלו, ולאחר פרסום תוצאות המחקרים בחיות, נעשה מעקב אחר רמות קלציטונין במחקרים קליניים שבדקו את התרופה בבני אדם. החוקרים מדווחים כי מדידות הסמן היו בטווח התקין במחקרים אלו, ולא נצפו הבדלים מובהקים בין משתתפים שטופלו ב-Liraglutide ובין משתתפי הביקורת. לפיכך סיכמו אנשי ה-FDA כי הסיכון לגידולים של תאי C הינו נמוך, אם כי דרוש מעקב ארוך טווח לאחר שיווק התרופה כתנאי לאישורה ע”י ה-FDA.
כמו כן, דווח כי תרופות שפועלות במסלול ה-GLP-1 כולל Exenatide (ביאטה, אלי-לילי) ואחרות, עלולות להוביל לסיכון מוגבר לפנקראטיטיס. החוקרים מסבירים כי הערכת הקשר האפשרי היא מורכבת, שכן הסיכון הבסיסי של חולי סוכרת לדלקת של הלבלב הוא גבוה עד פי 3 בהשוואה לחולים לא-סוכרתיים. גם במקרה זה קבע ה-FDA כי דרוש מעקב ארוך טווח והוסיף לעלון התרופה אזהרה מתאימה.
במאמר דנים הכותבים בהמלצות העדכניות של ה-FDA להעריך את ההשפעה הקרדיווסקולארית של משפחת התרופות החדשה לטיפול בסוכרת. Liraglutide פותחה לפני פרסום ההמלצות, אך בדיקת נתונים ממחקרים קליניים לא הניבה עד כה מקור לדאגה. עם זאת, בשל המספר הנמוך של האירועים הקרדיווסקולאריים שנצפו במחקרים הקליניים דרש ה-FDA לבצע מחקר להערכת הבטיחות הקרדיווסקולארית לאחר אישור השיווק.
בין היתרונות של התרופה החדשה מציינים הכותבים כי היא עשויה לשפר את האיזון הגליקמי בחולי סוכרת, וכי גם התרופות הקיימות בשוק כרוכות בסיכונים. בשלב זה, על הרופאים המטפלים לבחון את נתונים הקיימים ולהחליט האם יחס הסיכון-תועלת תומך בשימוש בתרופה על בסיס אישי בכל מטופל.
הערת מערכת:
התכשיר מצוי בשלבי אישור סופי בארץ ואושר כבר לסל הבריאות. כמו כן, בביה”ס לסוכרת ניתן למצוא התייחסות ספציפית לתרופות ממשפחה זו הן בסקירת ההנחיות והן כהרצאה ספציפית הדנה בקבוצה זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!