אקטזיה של הקרנית הינה מחלה דגנרטיבית פרוגרסיבית המאופיינת בבליטה, הידקקות ושינויים מבניים במרכז, ליד המרכז או בהיקף הקרנית. היא משנה את הרפרקציה, גורמת לעיוות של הראייה ולהפחתה באיכות החיים. האקטזיה השכיחה ביותר של הקרנית היא קרטוקונוס ושכיחותה מגיעה ל- 1 מתוך 375 אנשים. למרות מחקר נרחב בנוגע למכניזם המולקולרי ולגנטיקה, הפתופיזיולוגיה עדיין איננה ברורה.  חולים רבים משיגים ראייה תפקודית עם משקפיים או עדשות מגע קשיחות, אך טיפולים שמשנים את מהלך המחלה הם מועטים וחלק מהחולים ממשיכים להידרדר ונזקקים להשתלת קרנית.

קרוס לינקינג Cross-linking של הקרנית הוצג בסוף המאה העשרים כטיפול שעשוי לשנות את מהלך הקרטוקונוס. מטרת הטיפול להגדיל את נוקשות הקרנית על ידי יצירת קשרים בין מולקולות, סיבים ומיקרופיברילים של הקולגן. הדבר מושג על ידי שימוש בריבופלבין כפוטוסנסיטייזר שמופעל על ידי אור אולטרה סגול, שיוצר רדיקלים חופשיים ומשרה יצירת קרוס לינקינג דרך נתיב ליזיל אוקסידז.
התייצבות מבנה הקרנית באופן זה מאט או אף מונע התקדמות של הדגנרציה. הקרוס לינקינג אושר לטיפול באירופה בשנות ה- 2000 המוקדמות ובארצות הברית ב- 2016. הפרוטוקול המאושר השגרתי כולל הסרה של אפיתל הקרנית בשטח מרכזי של 7 מ”מ לפני הצפתה בריבופלבין, כדי לאפשר חדירה מספקת שלו לסטרומה. לאחר מכן נחשפת הקרנית לאור אולטרה-סגול בעוצמה של 5.4 J/cm2. למרות שהסרת אפיתל הקרנית היא פעולה שגרתית בטיפולים שונים, יש בה סיכונים של זיהום והצטלקות וחוסר נוחות בחלק מהחולים. כדי להקטין סיבוכים אלה הוצעו לאחרונה גישות טיפול דרך האפיתל שמאפשרות החדרה של ריבופלבין לסטרומה. הפרוטוקולים נועדו לגרום לריווי הסטרומה במידה מספקת כדי לאפשר קרוס לינקינג בלי להסיר את האפיתל, וכך להקטין סיבוכים ולהחיש החלמה מהפעולה.  הדבר מאפשר לטפל בביטחון גם בקרניות דקות במיוחד שלא עומדות במדדי הביטחון של טיפול עם הסרת אפיתל. המחקרים עד עתה לא אפשרו הסקת מסקנות ברורות בנוגע לבטיחות וליעילות של טיפול ללא הסרת אפיתל. לאור זאת בוצע מחקר המטהאנליזה הנוכחי. החוקרים היו מקנדה: מאוניברסיטת McGill במונטריאול, אוניברסיטת McMaster בהמילטון, האוניברסיטה של טורונטו, ואוניברסיטת Western בלונדון, קנדה. המטרה הייתה לבדוק את הבטיחות והיעילות של קרוס לינקינג דרך האפיתל בהשוואה עם הטכניקה המקובלת של קרוס לינקינג לאחר הסרת אפיתל כטיפול באקטזיה של הקרנית. נסרקו 16 בסיסי מידע אלקטרוניים החל מ- 8.7.2020, לחיפוש מחקרים עם ביקורת ורנדומיזציה, שהשוו קרוס לינקינג דרך האפיתל וללא אפיתל כטיפול באקטזיה של הקרנית. לא נכללו מחקרים שבדקו קרוס לינקינג להתוויות שאינן אקטזיה וכן מחקרים ללא רנדומיזציה או ביקורת. התוצא העיקרי היה שינוי בקרטומטריה המקסימלית שנה לאחר הקרוס לינקינג. תוצאים משניים היו תוצאות של הטופוגרפיה של הקרנית, חדות הראייה והבטיחות. בוצעה בדיקה כדי לקבוע אם גודל המידע הנדרש התאים לכל תוצאה. האיכות של כל אחד מהמחקרים נבדקה אף היא.

נמצאו 12 מחקרים מתאימים על 966 עיניים בסך הכל. נמצא הבדל משמעותי בין קבוצות הקרוס לינקינג דרך האפיתל לעומת קבוצת הקרוס לינקינג לאחר הסרת האפיתל בנוגע לשינוי בקרטומטריה המקסימלית שנה לאחר הקרוס לינקינג ובבדיקת הביקורת המאוחרת ביותר. השינוי הממוצע המחושב כעבור שנה היה 0.75 אחרי קרוס לינקינג דרך האפיתל ו- 1.20 לאחר הסרת אפיתל, ו- 1.2 בבדיקת הביקורת המאוחרת ביותר אחרי קרוס לינקינג דרך האפיתל לעומת 1.77 לאחר הסרת אפיתל.  לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות בנוגע לחדות הראייה המתוקנת והלא מתוקנת לרחוק. היו באופן משמעותי פחות סיבוכים לאחר קרוס לינקינג דרך האפיתל בהשוואה לקרוס לינקינג לאחר הסרת אפיתל. קצב התקדמות האקטזיה היה גדול יותר לאחר קרוס לינקינג דרך האפיתל. המסקנה הייתה שהיעילות של קרוס לינקינג דרך האפיתל פחותה מזו שלאחר הסרת האפיתל, אם כי גישה זו בטוחה יותר באופן משמעותי.

Nath S, Shen C, Koziarz A, Banfield L, Nowrouzi-Kia B, Fava MA, Hodge WG
Transepithelial versus Epithelium-off Corneal Collagen Cross-linking for Corneal Ectasia
A Systematic Review and Meta-analysis
Ophthalmology 2021;128:1150-1160