Ophth. Other

עלייה בשכיחות של קוצר ראייה בישראל והגורמים לה/ פרופ’ מרדכי רוזנר

קוצר ראייה לא מתוקן הינו גורם שכיח לפגיעה בחדות הראיים בעולם כולו, והוא מלווה בתוצאות סוציואקונומיות משמעותיות. העלות הכספית של מתן משקפיים מהווה אתגר משמעותי בחלקים רחבים של העולם, ובמיוחד בארצות מתפתחות. שכיחות קוצר הראייה גדלה באופן דרמטי והגיעה לקרוב ל- 90 אחוזים באזורים העירוניים של מזרח אסיה ובערך ל- 40 אחוזים בארצות המערביות. בארצות הברית שיעור קוצר הראייה הכפיל עצמו במהלך 30 השנים האחרונות, וקוצר ראייה נחשב כאפידמי וכבעיה בעלת חשיבות מרכזית ברפואת הציבור. בישראל, שכיחות קוצר ראייה בקרב מתגייסים צעירים לצבא גדלה ב- 40 אחוזים בערך בין 1990 ל- 2002. קוצר ראייה גבוה של 6 דיופטר או יותר, המהווה סיבה מובילה לעיוורון, נמצא בעד 3 אחוזים מאוכלוסיית העולם. קוצר ראייה גבוה כרוך בתחלואה עינית נלווה כאשר יותר מ- 60 אחוזים הינם עם פתולוגיות ויטראורטינליות היקפיות, ושיעור גבוה יותר של היפרדות רשתית. בנוסף לכך, אנשים עם קוצר ראייה מועדים לפתח ירוד תת-קופסתי אחורי או גרעיני, גלאוקומה, נאווסקולריזציה כורואידלית, אשר עלולים לפגוע בראיה או לגרום לאיבוד ראייה.

גורמים גנטיים וסביבתיים מעורבים בהתפתחות קוצר ראייה. דווח על מוטציות הטרוזיגוטיות הקשורות לקוצר ראייה, דיסטרופיות רטינליות תורשתיות, ומיקומים גנטיים של סיכון גבוה. אולם, ממחקרים שחיפשו קשר בין קוצר ראייה ל- genome-wide association הראו שרק פחות מחמישה אחוזים מהשונות הגנטית של הפרעות תשבורת יכולה להיות מוסברת על ידי זיהוי וריאנטים גנטיים. מאידך הוצגו טעונים חזקים לגבי חשיבות ההשפעות הסביבתיות התורמות לשכיחות האפידמית הנוכחית של קוצר ראייה. המשתנים הסביבתיים עליהם דווח  כוללים זמן מעט של שהייה בחוץ, עבודה ממושכת לקרוב, עונת השנה של מועד הלידה, עישון האם במהלך ההיריון, מספר הלידה במשפחה, מספר שנות הלימוד, והרגלי הלימוד. ההשפעות ההדדיות של הגורמים הסביבתיים מהוות נושא למחקר אינטנסיבי.  השתמשו במאגרי מידע גדולים כדי לזהות השפעות קטנות לאורך פרקי זמן ארוכים ותוצאותיהם. גם המחקר הנוכחי תוכנן לזהות משתנים הקשורים בהתפתחות קוצר ראייה, ההשפעות ההדדיות שלהם והשפעתם לאורך זמן על שכיחות קוצר ראייה.

החוקרים הם מישראל, ממחלקת העיניים של המרכז הרפואי רמב”ם בחיפה, מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט של הטכניון בחיפה, מחיל הרפואה של צה”ל, ממכון המחקר ע”ש שמיר של אוניברסיטת חיפה. במחקר נבדקו מגמות בשכיחות קוצר ראייה במבוגרים צעירים במהלך דור, וכן המשתנים הקשורים בכך, והשינויים בהשפעת משתנים אלה על שכיחות קוצר ראייה במהלך הזמן. המחקר היה רטרוספקטיבי ונכללו בו 104,689 צעירים בגיל 16 עד 18 שנים, שנולדו בין 1971 ל- 1994. בוצע איסוף מידע מלשכת גיוס מצפון ישראל, ועל פיו חושבה שכיחות קוצר הראייה לאורך זמן. בוצעה polynomial regression analysis כדי להעריך את המשמעות של מגמות לא לינאריות. בוצעה גם הערכה של משתנים דמוגרפיים וסוציואקונומיים, ומגמות לאורך זמן נבדקו באמצעות factorial logistic regression. התוצא העיקרי הוא משתנים הקשורים להתפתחות קוצר ראייה לאורך זמן, והתוצא המשני הינו תיאור של השינוי בשכיחות של קוצר ראייה לאורך זמן. נמצא שהשכיחות של קוצר ראייה גדלה פי 1.38 במהלך 24 שנים מ- 20.4 אחוזים בקרב משתתפים צעירים שנולדו בין 1971 ל- 1982, ל- 26.2 אחוזים בקרב ילידי 1983 ל- 1994. הגדלה דומה נראתה בקרב זכרים (מ- 17.9 ל- 22.7 אחוזים) ובקרב נקבות (מ- 23.9 ל- 30.8 אחוזים). המשתנים שנמצאו קשורים לקוצר ראייה היו תאריך לידה מאוחר יותר, מגדר נשי, שנות לימוד רבות יותר, ילדים בכורים במשפחה, מוצא לא ישראלי, ומגורים בעיר. נמצא שינוי משמעותי במהלך הזמן במשמעותם של משתנים אלה על התפתחות קוצר ראייה. שינויים בולטים כאלה כוללים החלשה בהבדלים בין משתתפים בני דתות שונות בקרב המשתתפים בעלי תאריך לידה מאחר יותר. רוב הקשרים האלה והמגמות נראו בשני המינים בנפרד, עם שינויים מסוימים שייחודיים למגדר. עולים מאתיופיה שגדלו בישראל מפתחים קוצר ראייה בשכיחות גבוהה יותר מאלה שעלו בגיל מבוגר יותר.

מסקנת החוקרים שיש הגדלה בשכיחות קוצר ראייה בישראל והיא מיוחסת כנראה לחיים עירוניים ומשתנים הקשורים ללימודים בתת אוכלוסיות מסוימות.


Shapira Y, Mimouni M, Machluf M, Chaiter Y, Saab H, Mezer E

The Increasing Burden of Myopia in Israel among Young Adults over a Generation
Analysis of Predisposing Factors
Ophthalmology 2019;126:1617-1626

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר אקראי חדש בשלב 2, מהן עולה כי Filgotinib, מעכב Janus Kinase-1, הינו טיפול יעיל ונסבל היטב ומפחית את שיעורי כשלון טיפולים כנגד דלקת ענביה פעילה שאינה על-רקע זיהומי. מחקר HUMBOLDT הינו מחקר בשלב 2, אקראי, שכלל משתתפים מ-26 מרכזים משבע מדינות להערכת היעילות והבטיחות […]

  • השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    רטינופתיה סוכרתית היא הגורם המוביל לפגיעה בראייה במבוגרים בגיל העבודה בכל העולם. השלב הראשון של המחלה שניתן לזיהוי הינו חסימה של נימים ברשתית (capillary occlusion) על ידי קרישים או דלקת, שגורמת לאזורים של נונפרפוזיה ומיקרואנאוריזמות בכלי הדם שבסביבה. מתחילה שרשרת של שינויים שגורמים לנזק נוסף לכלי הדם הקטנים ולניוון של הרקמה העצבית. ההשפעה נוגדת הקרישה […]

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

  • הקשר בין רגישות לניגודיות לנזק המבני בגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית, פרופ' מרדכי רוזנר

    הקשר בין רגישות לניגודיות לנזק המבני בגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית, פרופ' מרדכי רוזנר

    גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית Primary open-angle glaucoma (POAG) היא סוג הגלאוקומה השכיח ביותר. בדיקה ומניעה של פגיעה בראייה במהלך כל החיים הינה אסטרטגיית הטיפול העיקרית במחלה זו. נזק לשדה הראייה הינו המאפיין הקליני של POAG, אולם נזק כזה אינני מספיק כדי להסביר את כל הפגיעות הראייתיות בגלאוקומה. במיוחד בגלאוקומה מתקדמת, לחולים יש קושי לשתף פעולה […]

  • טיפול אנטיביוטי סלקטיבי מונע מפחית שיעור זיהומים לאחר ניתוח עיני (JAMA Ophthalmol)

    טיפול אנטיביוטי סלקטיבי מונע מפחית שיעור זיהומים לאחר ניתוח עיני (JAMA Ophthalmol)

    השילוב של טיפול אנטיביוטי תוך-עיני סלקטיבי עם 1% Povidone Iodine עשוי לשמש כחלופה לטיפול הסטנדרטי ב-5% Povidone Iodine למניעת אנדופתלמיטיס לאחר ניתוח קטרקט, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. החוקרים בחנו מקרים של אנדופתלמיטיס לאחר-ניתוח קטרקט במרכז שלישוני לאורך שלוש תקופות: 1993-1999 (שימוש ב-5% Povidone Iodine, ללא טיפול אנטיביוטי); 2000-2010 (שימוש […]

  • הפרעות ראיה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    הפרעות ראיה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    ירידה בראיה וברגישות לניגודיות מלוות בסיכון מוגבר להיארעות דמנציה בקשישים וירידה ברגישות לניגודיות לאורך הזמן מצויה בקורלציה עם הסיכון להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. החוקרים בחנו את הקשר בין תפקודי הראיה ובין הסיכון לדמנציה ב-2,159 גברים ונשים (גיל ממוצע של 77.9 שנים; 54% נשים) ממחקר National Health […]

  • תוצאות מבטיחות ל- Licaminlimab להקלה על סימני עין יבשה (מתוך הודעת חברת Oculis)

    תוצאות מבטיחות ל- Licaminlimab להקלה על סימני עין יבשה (מתוך הודעת חברת Oculis)

    טיפול ב- Licaminlimab כנגד מחלת עין יבשה הוביל לשיפור בסימנים רבים של המחלה, עם תועלת בולטת יותר בחולים עם סמן גנטי TNFR1, כך עולה מתוצאות מחקר בשלב 2b לפי הודעה לעיתונות מטעם חברת Oculis. מחברת התרופות נמסר כי הם מתרגשים מאוד מהתוצאות לפיהן Licaminlimab, תכשיר בעל מנגנון פעולה כפול עם פעילות נוגדת-דלקת ונוגדת-אפופטוזיס, פועל כנגד […]

  • קרוס לינקינג חוזר של קולגן הקרנית לאחר כישלון קרוס לינקינג ראשוני בקרטוקונוס, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    קרוס לינקינג חוזר של קולגן הקרנית לאחר כישלון קרוס לינקינג ראשוני בקרטוקונוס, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    קרוס לינקינג של קולגן הקרנית (CXL) Corneal collagen cross-linking הוא פעולה שמטרתה למנוע התקדמות של אקטזיה (ectasia) של הקרנית וקרטוקונוס. בשיטה הנפוצה, שידועה בשם ‘epi-off’, מוסר אפיתל הקרנית, מטופטף ריבופלבין, והקרנית לאחר מכן מוקרנת באור UV-A. הדבר גורם להקשחת הקרנית באמצעות יצירת קשרים קוולנטיים בין סיבי הקולגן בסטרומה במטרה למנוע התקדמות דפורמציה של הקרנית שגורמת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי האישר הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי האישר הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טיפול מקומי במשחת Tirbanibulin עם הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (Actinic Keratosis) של הפנים או הקרקפת מ-25 סמ”ר ל-100 סמ”ר. המומחים מסבירים כי Tirbanibulin הינו מעכב מיקרו-צינוריות, המאושר משנת 2020 לטיפול מקומי בקרנת עור אקטינית של הפנים והקרקפת. על-פי ההודעה לעיתונות, הרחבת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה