מאגרי מידע קליניים קיימים מזה עשרות שנים בתחום רפואת העיניים, והם שימושיים במחקרים אפידמיולוגיים של מחלות עיניים נדירות ומצבים שונים כמו עיוורון או טראומה עינית, במחקרים הבודקים תוצאות של ניתוחים כמו השתלת קרנית, וכן בניתור ותיעוד של תופעות לוואי לא רצויות. הוועדה הלאומית האמריקאית על סטטיסטיקה במדעי החיים והבריאות מגדירה מאגר מידע – registry כמערכת מאורגנת לאיסוף, שמירה, אחזור, ניתוח והפצה של מידע על אנשים שיש להם מחלה מסוימת, מצבים המקדימים הופעת אירוע הקשור לבריאות, או חשיפה מוקדמת לחומרים או למצבים הידועים או חשודים כגורמים להפרעות בריאותיות. בשנים האחרונות מאגרי מידע קליניים קיבלו הכרה הולכת וגוברת ככלי חשוב המשמש לשיפור מערכות בריאות באמצעות שימוש בנתונים שהופקו מהם. ממשלות ברחבי העולם מחפשות דרכים להתגבר על ההוצאות הגדלות לבריאות כאשר ההכנסות ממיסים לא גדלות. מחקר של 13 מאגרי מידע קליניים בחמש מדינות אוסטרליה, דנמרק, שבדיה, בריטניה וארצות הברית של אמריקה, דיווחו שמאגרי המידע הקליניים שיפרו את התוצאות הבריאותיות והפחיתו את העלויות בכך שאפשרו לאנשי מקצועות הרפואה לזהות ולהפיץ פרקטיקות קליניות מועדפות. מידע ממאגרי מידע קליניים משמש גם יותר ויותר לצרכי מחקר ולכתיבת הנחיות, במיוחד כדי לגשר על חוסר במידע שמתקבל במחקרים מבוקרים אקראיים. כתוצאה מכך בעשורים האחרונים היה גידול רב במספר, גודל והקף מאגרי המידע ברפואת עיניים בכל העולם. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לספק סקירה של מאגרי המידע ברפואת העיניים שדווחו במאמרים המצוטטים ב- PUBNED, ולדון בתוצאות של המחקרים המבוססים עליהם.
החוקרים הם מאוסטרליה, מהמכון להצלת ראייה של אוניברסיטת סידני ובית החולים לעיניים של סידני. נמצאו תשעים ושבעה מאגרי מידע קליניים ברפואת עיניים, ונצפה גידול משמעותי במספרם בארבעת העשורים האחרונים. המצבים השכיחים ביותר עליהם מדווח במאגרים אלה, הם עיוורון או ראייה ירודה, השתלת קרנית, גלאוקומה, וירוד. רוב מאגרי המידע הללו הם מאירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה. תשעה מאגרי מידע כוללים כיסוי רב-לאומי, ו- 48 מאגרי מידע הם לאומיים. ככל שגדל המספר והתרחב ההיקף של מאגרי המידע הקליניים, נעשה שימוש רב יותר במידע החשוב שנאגר בהם לצורך חקר תוצאות אמתיות במדידת איכות שירותי הבריאות ושיפורם, ולצורך ניסוח הנחיות וסטנדרטים חדשים. מאגרי המידע הקליניים ברפואת עיניים תרמו במיוחד למחקרים של טיפולים ותוצאות של ניתוחי ירוד, השתלות קרנית, ודגנרציה מקולרית. מסקנת החוקרים היא שהשימוש במאגרי המידע הקליניים לצרכי שיפור איכות ומחקר גדלו באופן משמעותי בעשרות השנים האחרונות, ומגמה זו תמשיך ככל שימשיכו להתפתח התשתיות הטכנולוגיות של איסוף ואגירת מידע.
Tan JCK, Ferdi AC, Gillies MC, Watson SL
Clinical Registries in Ophthalmology
Ophthalmology 2019;126:655-662
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!