ניוון מקולרי מחמת גיל הינו הסיבה המובילה לעיוורון בארצות המתועשות. מחלה ניוונית זו פוגעת במרכז הרשתית שהינו חיוני לביצוע משימות שגרתיות כמו קריאה, נהיגה וזיהוי פנים. בכל העולם 196 מיליון אנשים צפויים להיפגע במחלה זו בשנת 2020, ומספרם יעלה ל- 288 מיליונים בשנת 2040. הצורות המתקדמות של מחלה זו, הנאווסקולרית והאטרופית, גורמות להפרעה משמעותית בראייה כאשר השלבים המוקדמים יותר יכולים להיות אסימפטומטיים. עבור ניוון מקולרי מחמת גיל אטרופי אין עדיין כל טיפול, יש טיפולים יעילים עבור הצורה הנאווסקולרית. טיפולים אלה עולים לחברה סכומי עתק, והגיעו ל- 2.3 ביליון דולר למדיקייר בשנת 2013 לדוגמה. הסיכון להתפתחות ניוון מקולרי מחמת גיל הינן תלוי גיל, גנטיקה וסגנון חיים. אסטרטגיות מניעת ניוון מקולרי מחמת גיל המבוססות על גורמי סיכון נשלטים יכולים לעזור בהפחתת המטלה הרפואית וחברתית שנגרמת ממחלה זו. מחקרים אפידמיולוגיים הראו סיכון מופחת לתחלואה בניוון מקולרי מחמת גיל הקשור לצריכה גבוהה של נוגדי חמצון כמו לוטאין ו- zeaxanthin, או פירות וירקות העשירים  בהם, וכן חומצות שומן לא רוויות אומגה 3  המצויות בדגים ובאגוזים. אולם אין תוסף מזון יחיד או מאכל יחיד שיהיו עם השפעה הדומה לזו של דיאטה מעורבת. דיאטה ים תיכונית מאופיינת בצריכה מרובה של פירות ירקות ודגים וצריכה מועטה של בשר ומוצרי חלב, שמן זית מהווה המקור העיקרי לשומן ונוסף להם צריכה בינונית של יין. היצמדות לדיאטה ים תיכונית קשורה לשיעור מופחת של תמותה, מחלות כרונית, אוטם, ירידה קוגניטיבית ורטינופתיה סוכרתית. בנוגע לניוון מקולרי מחמת גיל, יש דיווחים רק ממספר קטן של מחקרים. בשלושה מחקרים מבוססי אוכלוסייה, הדיאטה הים תיכונית הייתה קשורה לשכיחות נמוכה יותר של ניוון מקולרי מחמת גיל מוקדם, של ניוון מקולרי מחמת גיל נאווסקולרי ושל ניוון מקולרי מחמת גיל מכל סוג. בבדיקה מחודשת של מחקר קליני אקראי, הדיאטה הים תיכונית הייתה קשורה לשכיחות מופחתת של היארעות של ניוון מקולרי מחמת גיל מתקדם אך האוכלוסייה הייתה סלקטיבית ולא ניתן להכליל מתוצאה זו על הכלל. אי לכך בוצע המחקר הנוכחי לבדיקת הקשר בין דיאטה ים תיכונית לבין שכיחות ניוון מקולרי מחמת גיל מתקדם למדגם גדול של שני מחקרים פרוספקטיביים בשתי אוכלוסיות.
החוקרים היו מצרפת ומהולנד: מה- Bordeaux Population Health Research Center של  Inserm Université de Bordeaux  ומהשרות האופתלמולוגי של המרכז הרפואי של אוניברסיטת בורדו בצרפת וכן ממחלקת העיניים והמחלקה לאפידמיולוגיה של המרכז הרפואי של אוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם, וממחלקת העיניים של Radboud University Medical Center Nijmegen בהולנד. המטרה הייתה לחקור את הקשרים בין התמדה בדיאטה ים תיכונית לבין השכיחות של ניוון מקולרי מחמת גיל מתקדם באופן פרוספקטיבי בשתי אוכלוסיות באירופה. נעשה שימוש באוכלוסיות ששימשו את ה- Rotterdam Study I ואת ה- Antioxydants, Lipides Essentiels Nutrition et Maladies Oculaires (Alienor) Study. במחקר הנוכחי נכללו 4446 משתתפים בגיל 55 שנים או יותר, מ- Rotterdam Study I, ו- 550 צרפתים בגיל 73 שנים או יותר מה- Alienor Study, עם נתונים מלאים בנוגע למצב העיניים ובנוגע לדיאטה שלהם. בדיקות בוצעו בערך כל חמש שנים במשך יותר מ- 21 שנים מ- 1990 ועד 2011 במחקר רוטרדם וכל שנתיים במשך יותר מארבע שנים בין 2006 ל- 2012 ב- Alienor Study.  ההקפדה על דיאטה ים תיכונית נבדקה באמצעות ניקוד על פי סולם של 9 מרכיבים המבוסס על מידת אכילה של ירקות, פירות, קטניות, דגנים, דגים, בשר, מוצרי חלב, אלכוהול והיחס של חומצות שומן רוויות ללא רוויות. התוצאים העיקריים היו השכיחות של ניוון מקולרי מחמת גיל מתקדם המתבסס על צילומי פונדוס.
הממצאים היו שבקרב 4996 משתתפים, ב- 155 נראה ניוון מקולרי מחמת גיל מתקדם, 117 ממחקר רוטרדם ו- 38 מ- Alienor Study. משך המעקב הממוצע היה 9.9 שנים במחקר רוטרדם ו- 4.1 שנים ב- Alienor Study. המשתתפים עם ניקוד גבוה של 6 עד 9 נקודות של התמדה בדיאטה ים תיכונית היו עם סיכון מופחת באופן משמעותי להתפתחות ניוון מקולרי מחמת גיל מתקדם בהשוואה למשתתפים עם ניקוד נמוך של 0 עד 3 נקודות של התמדה בדיאטה ים תיכונית. מסקנת החוקרים הייתה שהתמדה בדיאטה ים תיכונית מפחיתה ב- 41 אחוזים את הסיכון להתפתחות ניוון מקולרי מחמת גיל מתקדם. ממצאים אלה מצביעים על חשיבותה של דיאטה עשירה במרכיבים בריאים כמו פירות, ירקות, קטניות ודגים במניעת ניוון מקולרי מחמת גיל.

Merle BMJ, Colijn JM, Cougnard-Grégoire A, de Koning-Backus APM, Delyfer MN, MD, Kiefte-de Jong JC, Meester-Smoor M, Féart C, Verzijden T, Samieri C,
Franco OH, Korobelnik JF, Klaver CCW, Delcourt C, for the EYE-RISK Consortium*
Mediterranean Diet and Incidence of Advanced Age-Related Macular Degeneration The EYE-RISK Consortium
Ophthalmology 2019;126:381-390