Ophth. Other

המאפיינים האנטומיים של גבול ראש עצב הראייה בעיניים קצרות ראייה עם גלאוקומה/ פרופ’ מרדכי רוזנר

ראש עצב הראייה נחשב למיקום העיקרי של הנזק הגלאוקומטוטי לאקסונים של עצב הראייה. דרך גבולות הדיסקה של עצב הראייה עוברים האקסונים של תאי הגנגליון ונכנסים לראש עצב הראייה. הזיהוי המדויק של גבול ראש עצב הראייה הינו חיוני לצרכי הערכה כמותית על עצב הראייה על ידי אמצעי ההדמיה המודרניים, שכוללים את שטח ראש עצב הראייה והיחס בין הקעור לדיסקה. בדרך כלל מקובל לחשוב שיש זהות בין גבול ראש עצב הראייה שנראה באופן קליני לבין הפתח של התעלה העצבית שהינה הגבול ההיקפי של הרקמה העצבית בראש עצב הראייה. אולם, מחקרים היסטולוגיים הראו שפתח התעלה העצבית לא תמיד זהה לגבולות הדיסקה שנראים באופן קליני.

התפתחות ההדמיה באמצעות OCT מאפשרת לבדוק מבנים עמוקים בראש עצב הראייה ולזהות את המאפיינים האנטומיים של גבולות הדיסקה האופטית בעיניים של אנשים בחיים. מחקר קודם בדק באמצעות  spectral-domain OCT את המאפיינים האנטומיים של גבולות הדיסקה באנשים עם גלאוקומה פתוחת זווית ואנשים עם עיניים נורמליות כקבוצת ביקורת. מחקר זה הראה שמה שמוכר כגבול הקליני של הדיסקה, ברוב העיניים איננו מבנה אנטומי יחיד אלא צירוף של שניים או יותר מבנים. המבנה שזוהה באמצעות ה- OCT היה ברוב המקרים צד אחד של ממברנת ברוקס Bruchs membrane ורקמה הגובלת לפתח בממברנת ברוקס. ממצאים אלה היו חשובים לפיתוח זיהוי אוטומטי של גבול הדיסקה ולהערכה של רוחב השוליים העצביים של הדיסקה. המחקר הקודם בדק את המאפיינים האנטומיים של השוליים בדיסקות בעיניים עם מופעים שונים של גלאוקומה, הכוללים נזק פוקלי, דיפוזי וסקלרוטי. אולם לא נבדקו עיניים קצרות ראייה עם גלאוקומה. עיניים קצרות ראייה כוללות דפורמציות אופייניות של דיסקות עצב הראייה כמו הטיה tilt רבה ואטרופיה פריפפילרית.

בהתחשב בדפורמציות אלה הניחו החוקרים שבעיניים קצרות ראייה עם גלאוקומה יהיו מאפיינים אנטומיים של שולי דיסקה השונים מעיניים עם גלאוקומה ללא קוצר ראייה. עם הגדלת שכיחות קוצר הראייה באוכלוסייה גוברת גם השכיחות של גלאוקומה בעיניים קצרות ראייה, במיוחד באנשים במזרח או שמוצאם במזרח. לכן חשוב להכיר את המאפיינים של ראש עצב הראייה בעיניים קצרות ראייה, לא רק כדי לדעת להעריך את מצב החולה אלה גם כדי להבין את הפתופיזיולוגיה של ראש עצב הראייה במצבי גלאוקומה שונים. מטרת המחקר הנוכחי  היא לבדוק את מאפייני גבולות הדיסקה באנשים עם קוצר ראייה וגלאוקומה פתוחת זווית באמצעות spectral-domain OCT, ובנוסף לכך לבדוק את הקשר בין המאפיינים של גבולות הדיסקה לבין הפגם בשדה הראייה בחולים אלה.

החוקרים היו מיפן, ממחלקת העיניים ומהמחלקה למדעי הרפואה הסביבתית של Akita University Graduate School of Medicine, ומ- Kanto Central Hospital of the Mutual Aid Association of Public School Teachers בטוקיו. במחקר נכללו 204 עיניים של 102 משתתפים עם גלאוקומה פתוחת זווית ו- 106 עיניים של 53 משתתפים ללא גלאוקומה אך עם אורך אקסיאלי של 24 מילימטר או יותר. בכל עין בוצע OCT רדיאלי של עצב הראייה ותוצאותיו הושוו לצילומים סטראוסקופים שלו. המאפיינים האנטומיים של גבולות עצבי הראייה נבדקו (1) כמבנים בהדמיית OCT החופפים לגבולות הדיסקות שזוהו בצילומים סטראוסקופים, (2) כצורת גבולות הרקמה ו- (3) כקיום או לא של ממברנת ברוקס מכסה, ואלה חושבו בכל נקודה בהיקף. בחולים קצרי ראייה עם גלאוקומה בשתי העיניים בוצעה חלוקה לעיניים עם שדות ראייה טובים או גרועים יותר בהתאם לממוצע הסטייה  mean deviation בבדיקות המפרי והושוו המשתנים התלויים. התוצאים העיקריים היו המבנים שזוהו ב- OCT כקשורים לגבולות הדיסקה בצילומים סטראוסקופים.

נמצא שהאורך האקסיאלי של העיניים קצרות הראייה עם גלאוקומה היה 25.96 מילימטר בממוצע. בערך ב- 90 אחוזים מהמשתתפים הפתח הסקלרלי הקדמי  anterior scleral opening ASO היה זהה לגבול הדיסקה הטמפורלי והפתח בממברנת ברוקס Bruchs membrane opening BMO  היה זהה לגבול הדיסקה הנזלי. הרקמה בגבול הייתה אלכסונית מאד כלפי חוץ באזור הטמפורלי ואלכסונית כלפי פנים בגבול הנזלי של הדיסקה. ממברנת ברוקס מכסה נראתה באחוז קטן של העיניים. צורה דומה של מאפיינים של גבול הדיסקה נראתה בעיניים קצרות ראייה ללא גלאוקומה. הצורה של הדיסקה בעיניים קצרות ראייה עוצבה על ידי הסטה טמפורלית של הפתח בממברנת ברוקס יחסית לפתח הסקלרלי הקדמי. מידת הסטה זו התבטאה ברוחב אזור g של האטרופיה הפריפפילרית. נמצאה התאמה בכך שככל שאזור g של האטרופיה הפריפפילרית היה רחב יותר, באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית, היה נזק רב יותר בשדות הראייה בזוגות העיניים קצרות הראייה עם גלאוקומה פתוחת זווית.

מסקנת החוקרים הייתה שבעיניים קצרות ראייה עם גלאוקומה פתוחת זווית יש מאפיינים טיפוסיים של האנטומיה של גבול עצב הראייה הנובעים מהדפורמציה המיופית של עיניים כאלה. הגדלת אזור g של האטרופיה הפריפפילרית עשויה להגדיל את הפגיעות מהסטרס הגלאוקומטוטי.


Sawada Y, Araie M, Shibata H, Ishikawa M, Iwata T, Yoshitomi T
Optic Disc Margin Anatomic Features in Myopic Eyes with Glaucoma with
Spectral-Domain OCT
Ophthalmology 2018;125:1886-1897

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    חשוב לחקור התפתחות נבוסים בדמית (choroidal nevus) היות והם עלולים להתפתח למלנומה של הדמית. מקור המלנובלסטים ב- Neural crest והם נודדים לאורך הענף הראשון של העצב הקרניאלי הטריגמינלי, וחודרים לעין לאחר מכן לאורך העצבים הסיליאריים אל הדמית. נדידת המלנובלסטים הכורואידליים מהחלק האחורי קדימה תוך כדי השתנותם למלנוציטים, עשויה להשפיע על הפיזור של הנבוסים של הדמית. […]

  • טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי שטופלו ב- Bimekizumab (בימזלקס) תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של דלקת ענביה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול דמה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. החוקרים התבססו על נתונים משני מחקרים בשלב 3, מחקר אחד בשלב 2b ושלבי הארכה בתווית-פתוחה של מחקרים אלו להערכת שיעורי […]

  • עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists עולה כי בעיניים עם ניוון מקולארי גילי (Age-related Macular Degeneration) רטוב בהן הוחלף הטיפול לטובת Faricimab תועדה פעילות מחלה פחותה, עם מרווחים גדולים יותר בין הטיפול וחדות ראיה יציבה. המחקר התצפיתי מבוסס על נתונים ממאגר Fight Retinal Blindness! Registry ונועד לקבוע את תוצאות […]

  • ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    אטרופיה מקולרית מחמת גיל (AMD) הינה הגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך לאחר גיל 65 שנים.  ב- AMD נאווסקולרי (nAMD) קיימת אטרופיה מקולרית נלווית המאופיינת בהתפתחות אזורים אטרופיים ששטחם גדל עם הזמן והם גורמים לסקוטומות ואיבוד ראייה כתוצאה מהמעורבות הפובאלית. מחקרים in vitro של תאי פיגמנט אפיתל של הרשתית (RPE) הראו שחשיפה לאור כחול גורמת להתחלת […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים בדרגת דיוק גבוהה על-בסיס תמונות במכשירים הניידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך נערך בבית חולים בשנחאי בין תחילת אוקטובר בשנת 2022 ועד סוף ספטמבר בשנת 2023 וכלל 476 ילדים עם אבחנה של קוצר ראיה (251 ילדים), פזילה (180 […]

  • אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    בחולים עם גידולים היוצרים לחץ על הכיאסמה, המנבא המשמעותי ביותר לתוצאות טובות מבחינת הראייה הינו ניתוח בשלב מוקדם. החולים עשויים לא להיות מודעים למצב התחלתי של לחץ על הכיאסמה עד לשלב מתקדם יותר בו איבוד השדה עמוק או מגיע למרכז. גם במרפאת גלאוקומה בה מבצעים מעקב של שדה הראייה  קיימת סכנה של אבחנה מאוחרת של […]

  • טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר אקראי חדש בשלב 2, מהן עולה כי Filgotinib, מעכב Janus Kinase-1, הינו טיפול יעיל ונסבל היטב ומפחית את שיעורי כשלון טיפולים כנגד דלקת ענביה פעילה שאינה על-רקע זיהומי. מחקר HUMBOLDT הינו מחקר בשלב 2, אקראי, שכלל משתתפים מ-26 מרכזים משבע מדינות להערכת היעילות והבטיחות […]

  • השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    רטינופתיה סוכרתית היא הגורם המוביל לפגיעה בראייה במבוגרים בגיל העבודה בכל העולם. השלב הראשון של המחלה שניתן לזיהוי הינו חסימה של נימים ברשתית (capillary occlusion) על ידי קרישים או דלקת, שגורמת לאזורים של נונפרפוזיה ומיקרואנאוריזמות בכלי הדם שבסביבה. מתחילה שרשרת של שינויים שגורמים לנזק נוסף לכלי הדם הקטנים ולניוון של הרקמה העצבית. ההשפעה נוגדת הקרישה […]

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה