מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מאי בכתב העת JAMA Ophthalmology, עולה כי הסיכון לניוון מקולארי גילי מאוחר עשוי להיות מוגבר לאחר לפחות שלושה חודשי טיפול בתרופות אנטי-כולינרגיות.
החוקרים מסבירים כי עמילואיד-ביתא הינה מרכיב מג’ורי בדרוזן ברשתית, הנגעים העיקריים במקרים של ניוון מקולארי גילי, ובדיקות אוטופסיה ומודלים של בעלי חיים הציעו כי השימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות הביא לעליה במשקעי עמילואיד-ביתא.
במסגרת המחקר הנוכחי, החוקרים בחנו את הקשר הנ”ל במחקר רב-מרכזי, שכלל 200 משתתפים עם ניוון מקולארי גילי מאוחר ו-200 ביקורות ללא המחלה העינית.
בקבוצת החולים, גיל המשתתפים הממוצע עמד על 74.8 שנים, 64.5% היו נשים; 32.5% אובחנו עם אטרופיה גיאוגרפית; ב-67.5% אובחן ניוון מקולארי גילי ניאו-וסקולארי; ב-58% ניוון מקולארי גילי היה חד צדדי וב-42% היה דו”צ.
החוקרים מדווחים כי 26 חולים עם ניוון מקולארי גילי (13%) ו-10 ביקורות (5%) נחשפו לתרופות אנטי-כולינרגיות בשלב מסוים במהלך חייהם, למשך תקופה של לפחות שלושה חודשים.
הסיכון לניוון מקולארי גילי היה מוגבר בקרב אלו שנטלו אי-פעם טיפול אנטי-כולינרגי (יחס סיכויים מתוקן של 2.84); עם מדד Anticholinergic Burden Score של 3 נקודומ ומעלה (יחס סיכויים מתוקן של 6.42); ועם החשיפה המצטברת הארוכה ביותר לתרופות אנטי-כולינרגיות (לפחות 15 שנים; יחס סיכויים מתוקן של 5.88).
הסיכון לניוון מקולארי גילי היה נמוך יותר עם טיפול בנוגדי-קרישה (יחס סיכויים של 0.32) וסטרואידים (יחס סיכויים של 0.26). לא תועדו הבדלים משמעותיים עם משפחות תרופות אחרות.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים, בפרט מחקרי ארוכי-טווח, במטרה לאשר את הממצאים הללו.
JAMA Ophthalmol 2018
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!