היפרדות רשתית רגמטוגנית הינה בעיה חמורה שעלולה לגרום לירידה חמורה בחדות הראייה. קיימות חלופות טיפוליות רבות, אך ניתוח חיגור הינו הטיפול השיגרתי בהיפרדות רשתית רגמטוגנית מזה יותר מ- 50 שנים. בעוד שמדדים פרהאופרטיביים ואינטראופרטיביים רבים נחקרו, המדדים החזקים ביותר והקונסיסטנטיים ביותר המנבאים את חדות הראייה, הינם חדות הראיה לפני הניתוח והיפרדות הפובאה. ההיגיון בביצוע ניתוח דחוף בעין עם היפרדות רשתית שלא מערבת את הפובאה הינו כדי למנוע היפרדות של הפובאה. רבים מתייחסים להפרדות רשתית טריה שלא מערבת את הפובאה כאל מקרה חירום ניתוחי, למרות שרק מעט מחקרים בדקו הנחה זו.
המחקר הנוכחי בדק סידרה של מקרים עם היפרדות רשתית שלא מערבת את הפובאה, שטופלה באמצעות ניתוח חיגור, תוך כדי הערכת התוצאות האנטומיות והתוצאות של חדות הראייה, וכן את ההתקדמות והסיבוכים. ההשפעה של משך הזמן מתחילת הבדיקה של החולה ועד לניתוח היה המוקד העיקרי של המחקר.
המחקר בוצע במחלקת העיניים של Bascom Palmer Eye Institute, University of Miami Miller School of Medicine, Miami, Florida. המחקר היה רטרוספקטיבי, על סדרת מקרים עוקבים שנותחו על ידי מנתח רשתית אחד. התיקים הרפואיים נסקרו למדדים פרהאופרטיביים ואינטראופרטיביים אשר עשויים להיות קשורים לתוצאות האנטומיות ותוצאות חדות הראייה של כל החולים שעברו ניתוח חיגור כטיפול בהיפרדות רשתית שלא ערבה את הפובאה בין 1989 ל- 2004.
נמצא ש- 55 אחוזים מ- 199 חולים היו סימפטומטיים במשך פחות משבעה ימים. 83 אחוזים היו בעלי חדות ראיה של יותר מ- 20/40, ו- 33 אחוזים היו עם היפרדות רשתית רגמטוגנית שהגיעה אל מעבר לארקדות המקולה.
85 אחוזים נותחו תוך 3 ימים ו- 56 אחוזים תוך 24 שעות. מקרה אחד המהווה חצי אחוז, התקדם למצב של היפרדות הפובאה לפני הניתוח, 4 ימים לאחר הבדיקה הראשונית. שיעור ההצלחה לאחר ניתוח יחיד היה 88 אחוזים, והצלחה אנטומית הייתה ב 99.5 אחוזים (חולה אחד סירב לעבור ניתוח). 86 אחוזים נבדקו לאחר הניתוח במשך לפחות חודשיים. ל- 73 אחוזים הייתה חדות ראייה טובה מ- 20/40.
המדד המנבא החזק ביותר עבור חדות הראייה שלאחר הניתוח היה חדות הראייה לפני הניתוח. לא היה הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר או בשיעור ההצלחה של ניתוח בודד בכל נקודת זמן במסגרת 3 ימים מאז הבדיקה הראשונית. לא נמצא כל מתאם משמעותי מבחינה סטטיסטית בין חדות הראייה המתוקנת הטובה ביותר שלאחר הניתוח לבין משך הסימפטומים, מיקום היפרדות הרשתית, הכיוון בו ההיפרדות הייתה הקרובה ביותר לפובאה, או הצורך בניתוח חוזר.
מסקנת החוקרים הייתה שההתקדמות למצב של היפרדות הפובאה הייתה נדירה מאד בסידרה שנבדקה, בה הניתוח של היפרדות רשתית ללא מעורבות מקולרית הוגדר כדחוף באופן סלקטיבי ולא באופן גורף.
Wykoff CC, Smiddy WE, Mathen T, Schwartz SG, Flynn, jr HW, Shi W.
Fovea-Sparing Retinal Detachments: Time to Surgery and Visual Outcomes
Am J Ophthalmol 2010;150: 205210.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!