Ophth. Other

השוואת הטיפול בפיברינוליזיס תוך עורקית עם הטיפול המקובל בחסימת עורק רשתית מרכזי / פרופ’ מרדכי רוזנר

חסימת עורק רשתית מרכזי (CRVO) הינו מחלת רשתית חמורה עם פרוגנוזה גרועה. השכיחות של CRVO היא 8.5 ל- 100,000 אנשים. המהלך הטבעי של המחלה הינו בעל תוצאות חמורות כאשר חדות הראייה של 92 אחוזים מהחולים מידרדרת לרמה של ספירת אצבעות או פחות מזה. שיפור בחדות הראיה בגלל חסימה חולפת קורה רק בעד 8 אחוזים מהחולים. הטיפול המקובל העלה את שיעור השיפור בחדות הראיה ל- 15 אחוזים, אך נתונים אלה מקורם באיסוף מידע רטרוספקטיבי בלבד.

ב- 1984 השתמשו לראשונה ברקנליזציה recanalization של חסימות חריפות של כלי דם באמצעות פיברינוליזה תוך עורקית עם מיקרוקטטר, לטיפול ב- CRVO, ויעילות שיטה זו הודגמה במחקרים רטרוספקטיביים קטנים. טווח השיפור הקליני לאחר רקנליזציה באמצעות פיברינוליזה תוך עורקית במחקרים אלה היה רחב מאד – מ- 16 אחוזים ועד 100 אחוזים כאשר בחירת החולים ושיטות הטיפול לא היו אחידות. כתוצאה מהשונות בשיטות הטיפול והחוסר בפרוצדורות סטנדרטיות התקבלה גישה טיפולית זו במידה מועטה בלבד. בערך 1.9 אחוזים בלבד מהחולים עם CRVO עברו פיברינוליזה תוך עורקית בארצות הברית בין 2001 ל- 2003. למרות שהתוצאות היו מעודדות, השאלה הבסיסית לגבי גישה ניתוחית זו היא, האם טיפול התרומבוליזיס הינו יעיל יותר מהטיפול השמרני המקובל.

המחקר הרב-מרכזי, הפרוספקטיבי, עם רנדומיזציה, של הקבוצה האירופאית לליזיס בעין European) Assessment Group for Lysis in the Eye (EAGLE)), נועד להשוות את התוצאות מבחינת היעילות והבטיחות של טיפול שמרני מקובל ושל טיפול תרומבוליטי באמצעות  recombinant tissue plasminogen activator (rtPA) בחולים עם חסימה חריפה של עורק רשתית מרכזי.  במחקר השתתפו  מחלקות עיניים ונוירורדיולוגיה מ-9 מרכזים באוסטריה וגרמניה שכללו מחלקות מפריבורג, אסן, וורצבורג, מינכן וגוטינגן.

בין 2002 ל- 2007 גויסו למחקר 84 חולים. 40 קיבלו טיפול שמרני מקובל ו- 44 קיבלו טיפול תרומבוליטי תוך עורקי. הנתונים של 82 חולים עובדו והושוו. גיל החולים היה בין 18 ל- 75 שנים. הסימפטומים נמשכו 20 שעות או פחות. התוצא העיקרי היה חדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר כעבור חודש והתוצא השני היה בטיחות שיטת הטיפול.

משך הזמן הממוצע בין הסימפטום הראשון לבין התחלת הטיפול היה 10.99 שעות עבור הטיפולים השמרניים ו- 12.78 שעות עבור הטיפול התרומבוליטי. חדות הראיה השתפרה באופן משמעותי בשתי הקבוצות ולא היה הבדל ביניהן. שיפור בראיה משמעותי מבחינה קלינית ( גדול או שווה 0.3 logMAR) נמצא ב- 60 אחוזים מהחולים שטופלו בצורה שמרנית וב- 57.1 אחוזים מהחולים שקבלו טיפול תרומבוליטי. בשני חולים שקיבלו טיפול שמרני (המהווים 4.3 אחוזים) וב- 13 חולים המהווים 37.1 אחוזים מהחולים שקיבלו טיפול תרומבוליטי היו תופעות לוואי לטיפול.

בגלל היעילות הדומה של שתי הגישות הטיפוליות, והשיעור הגבוה יותר של תופעות הלוואי של הטיפול התרומבוליטי, הופסק המחקר לאחר בדיקת הביניים הראשונה של התוצאות.

מסקנת החוקרים הייתה שכיון שהתוצאות של שתי הגישות הטיפוליות הן דומות ובגלל השיעור הגהוע יותר של סיבוכים בעקבות הטיפול התרומבוליטי, לא ניתן להמליץ על טיפול תרומבוליטי עבור מצבים של חסימה חריפה של עורק רשתית מרכזי.

Schumacher M, Schmidt D, Jurklies B, Gall C, Wanke I, Schmoor C, Maier-Lenz H, Solymosi L, Brueckmann H, Neubauer AS, Wolf A, Feltgen N, for the EAGLE-Study Group:

Intra-arterial Fibrinolysis versus Conservative Treatment, a Multicenter

Randomized Trial.

Ophthalmology 2010;117:13671375

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    חשוב לחקור התפתחות נבוסים בדמית (choroidal nevus) היות והם עלולים להתפתח למלנומה של הדמית. מקור המלנובלסטים ב- Neural crest והם נודדים לאורך הענף הראשון של העצב הקרניאלי הטריגמינלי, וחודרים לעין לאחר מכן לאורך העצבים הסיליאריים אל הדמית. נדידת המלנובלסטים הכורואידליים מהחלק האחורי קדימה תוך כדי השתנותם למלנוציטים, עשויה להשפיע על הפיזור של הנבוסים של הדמית. […]

  • טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי שטופלו ב- Bimekizumab (בימזלקס) תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של דלקת ענביה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול דמה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. החוקרים התבססו על נתונים משני מחקרים בשלב 3, מחקר אחד בשלב 2b ושלבי הארכה בתווית-פתוחה של מחקרים אלו להערכת שיעורי […]

  • עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists עולה כי בעיניים עם ניוון מקולארי גילי (Age-related Macular Degeneration) רטוב בהן הוחלף הטיפול לטובת Faricimab תועדה פעילות מחלה פחותה, עם מרווחים גדולים יותר בין הטיפול וחדות ראיה יציבה. המחקר התצפיתי מבוסס על נתונים ממאגר Fight Retinal Blindness! Registry ונועד לקבוע את תוצאות […]

  • ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    אטרופיה מקולרית מחמת גיל (AMD) הינה הגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך לאחר גיל 65 שנים.  ב- AMD נאווסקולרי (nAMD) קיימת אטרופיה מקולרית נלווית המאופיינת בהתפתחות אזורים אטרופיים ששטחם גדל עם הזמן והם גורמים לסקוטומות ואיבוד ראייה כתוצאה מהמעורבות הפובאלית. מחקרים in vitro של תאי פיגמנט אפיתל של הרשתית (RPE) הראו שחשיפה לאור כחול גורמת להתחלת […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים בדרגת דיוק גבוהה על-בסיס תמונות במכשירים הניידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך נערך בבית חולים בשנחאי בין תחילת אוקטובר בשנת 2022 ועד סוף ספטמבר בשנת 2023 וכלל 476 ילדים עם אבחנה של קוצר ראיה (251 ילדים), פזילה (180 […]

  • אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    בחולים עם גידולים היוצרים לחץ על הכיאסמה, המנבא המשמעותי ביותר לתוצאות טובות מבחינת הראייה הינו ניתוח בשלב מוקדם. החולים עשויים לא להיות מודעים למצב התחלתי של לחץ על הכיאסמה עד לשלב מתקדם יותר בו איבוד השדה עמוק או מגיע למרכז. גם במרפאת גלאוקומה בה מבצעים מעקב של שדה הראייה  קיימת סכנה של אבחנה מאוחרת של […]

  • טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר אקראי חדש בשלב 2, מהן עולה כי Filgotinib, מעכב Janus Kinase-1, הינו טיפול יעיל ונסבל היטב ומפחית את שיעורי כשלון טיפולים כנגד דלקת ענביה פעילה שאינה על-רקע זיהומי. מחקר HUMBOLDT הינו מחקר בשלב 2, אקראי, שכלל משתתפים מ-26 מרכזים משבע מדינות להערכת היעילות והבטיחות […]

  • השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    רטינופתיה סוכרתית היא הגורם המוביל לפגיעה בראייה במבוגרים בגיל העבודה בכל העולם. השלב הראשון של המחלה שניתן לזיהוי הינו חסימה של נימים ברשתית (capillary occlusion) על ידי קרישים או דלקת, שגורמת לאזורים של נונפרפוזיה ומיקרואנאוריזמות בכלי הדם שבסביבה. מתחילה שרשרת של שינויים שגורמים לנזק נוסף לכלי הדם הקטנים ולניוון של הרקמה העצבית. ההשפעה נוגדת הקרישה […]

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה