דווח שהלחץ התוך עייני עולה בעת שכיבה פרקדן עד 6 מ”מ כספית הן בעיניים נורמליות והן בעיניים עם גלאוקומה. לעלייה כזו בלחץ התוך עייני יכול להיות תפקיד בהתקדמות גלאוקומה. מחקר שפורסם לאחרונה מציע למדוד את הלחץ התוך עייני הן בישיבה והן בשכיבה כדי לקבוע קיום תנודות בלחץ התוך עייני במהלך היום.
עליית הלחץ התוך-עייני בשכיבה נובעת כנראה מעלייה בלחץ הורידי האפיסקלרלי בשכיבה. אם לחולי גלאוקומה יש עלייה בלחץ התוך עייני בשכיבה, ייתכן ששכיבה בראש מורם בעת שינה תפחית את הההשפעה של התנוחה על הלחץ התוך עייני.
כיון שלא סביר לצפות מחולי גלאוקומה שיישנו בתנוחת ישיבה בה בראש בזוית של 90 מעלות, בוצע המחקר הנוכחי שנועד לבדוק אם שינה בראש מורם ב- 30 מעלות יכול למנוע את השפעת התנוחה של שינה פרקדן בחולי גלאוקומה.
המחקר בוצע על ידי חוקרים ממחלקות העיניים של אוניברסיטת טורונטו בקנדה, אוניברסיטת המלך פייסל בדמם שבערב הסעודית ו- Conquest Hospital בהסטינגס שבבריטניה, Dalla Lana School of Public Health של אוניברסיטת טורונטו, ביה”ס לאופטומטריה של אוניברסיטת ווטרלו באונטריו, קנדה, והמחלקה לביולוגיה של מערכות התא של אוניברסיטת טורונטו.
המחקר היה השוואתי, פרוספקטיבי ועם רנדומיזציה. נכללו בו 17 עיניים של 17 חולי גלאוקומה עם לחץ תוך עייני מאוזן ועם דימום חדש בדיסקה. חולים אלה עברו בדיקה במעבדת שינה בשני לילות שונים. במהלך לילה אחד ישנו פרקדן ובמהלך הלילה השני ישנו עם ראש מורם ב- 30 מעלות. הלחץ התוך עייני נמדד כל שעתיים משעה 18:00 עד 8:00. הבדיקות בזמן עירות בשעות 18:00, 20:00, 22:00, ו- 08:00 בוצעו בישיבה בשני לילות הניסוי. הבדיקות בזמן שינה שבחצות, ב- 02:00, 04:00 ו- 06:00 בוצעו כשהחולים שוכבים פרקדן בלילה אחד וכאשר הם שוכבים בראש מורם 30 מעלות בלילה האחר. התוצא העיקרי היה ההבדל בלחץ התוך עייני בזמן שינה בין מצב של שכיבה פרקדן לבין מצב של שכיבה עם ראש מורם 30 מעלות.
התוצאות הראו שלא היה הבדל משמעותי במדידות הלחץ התוך עייני בזמן עירות בין שני לילות הניסוי, אשר בשניהם המדידות היו בישיבה. בזמן שינה, הלחץ התוך עייני היה 3.2 מ”מ כספית נמוך יותר בשכיבה עם ראש מורם 30 מעלות לעומת שכיבה פרקדן, וההבדל היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. לחץ תוך עייני נמוך יותר בזמן שכיבה עם ראש מורם 30 מעלות נמצא ב- 16 מתוך 17 החולים. מידת הירידה בלחץ התוך עייני בזמן שכיבה עם ראש מורם 30 מעלות הייתה של 20 אחוזים או יותר ב- 6 מתוך 17 החולים המהווים 35 אחוזים מהחולים. לא נמצא הבדל בלחץ הדם או בלחץ הפרפוזיה של העין ocular perfusion pressure בין שתי צורות השכיבה.
מסקנת החוקרים הייתה ששכיבה עם ראש מורם 30 מעלות מורידה את הלחץ התוך עייני בהשוואה לשכיבה פרקדן. אמנם יש שונות בהשפעה זו של הרמת הראש בזמן שינה בשכיבה, אך הלחץ התוך עייני הממוצע היה נמוך ב- 20 אחוזים בשליש מהחולים בקבוצה שניבדקה.
Buys YM, Alasbali T, Jin YP, Smith M, Gouws P, Geffen N, Flanagan JG, Shapiro CM, Trope GE:
Effect of Sleeping in a Head-Up Position on Intraocular Pressure in Patients with Glaucoma.
Ophthalmology 2010;117:13481351.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!