מלנוזיס ראשוני נרכש (PAM) עם אטיפיה הינו בעל סיכון של 50% של טרנספורמציה ממאירה. אקסיזיה ניתוחית, קריותרפיה וטיפול בלייזר מהווים חלופות טיפוליות. אולם, שיטות טיפול אלה מלוות בשעורי חזרה ניכרים וסיבוכים רבים.
כימותרפיה טופיקלית הינה כעת הטיפול המוביל עבור גידולים של שטח פני העין. כימותרפיה טופיקלית מהווה טיפול לא ניתוחי של גידולי לחמית שהצלחתו איננה מותנית בשוליים נקיים מגידול. ניתן להשתמש בגישה זו לטיפול בתהליכים החודרים לאפיתל הקרנית וניתן בקלות לחזור על הטיפול כאשר יש בכך צורך. טיפול זה מאפשר לתת ריכוזים גבוהים של כימותרפיה באופן ישיר לגידול עצמו.
מאז 1994 יש תיאורים של שימוש במיטומיצין C (MMC) טופיקלי לטיפול ב- ocular surface neoplasia OSN, כולל conjunctivalcorneal intraepithelial neoplasia CCIN, PAM עם אטיפיה ומלנומה ממאירה של הלחמית. הטיפול ה- MMC נחשב כטיפול בטוח עבור גידולים של שטח פני העין. הסיבוכים השכיחים של טיפול כזה הם דמעת יתר, כאב, בלפרוספזם, קרטוקונגנקטיביטיס, היפרמיה של הלחמית, תגובה אלרגית, וחסימה של הפונקטומים. עד עתה לא תוארו סיבוכים ארוכי טווח כתוצאה מטיפול טופיקלי ב- MMC, ובאופן מיוחד לא תואר אף מקרה של סיבוך ארוך טווח של חוסר תאי אב לימבליים שנבע מטיפול כזה. עד עתה פורסם רק מקרה אחד של חוסר תאי אב לימבליים שנבע מטיפול ב- MMC עבור OSN במקרה של CCIN.
המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי מדווח על שיעור גבוה יחסית של חוסר תאי אב לימבליים לאחר טיפול ב- MMC בחולים עם PAM עם אטיפיה. המחקר בוצע במחלקת העיניים של המרכז הרפואי הדסה עין-כרם בירושלים. המטרה הייתה לבדוק באופן רטרוספקטיבי את השכיחות, המאפיינים, גורמי הסיכון והתוצאות הקליניות של חוסר תאי אב לימבליים בעקבות טיפול טופיקלי ב- MMC ב- PAM עם אטיפיה במהלך התקופה בין 2000 ל- 2007. פרוטוקול הטיפול כלל לפחות שלושה מחזורים של מתן טופיקלי של MMC בריכוז 0.02% או 0.04% בטיפות. בכל מחזור ניתנו טיפות ה- MMC 4 פעמים ביום למשך 14 ימים רצופים, עם הפסקה של שבועיים בין המחזורים. בתקופת ההפסקה קיבלו המטופלים טיפות פלואורומטולון פעמיים ביום ותחליפי דמעות חסרי חמרים משמרים.
חוסר תאי אב לימבליים זוהה בחמישה המהווים 23.8% מתוך 21 החולים. הגיל הממוצע של חמשת חולים אלה היה 61.6 שנים, לעומת גיל ממוצע של 43.7 שנים של החולים שלא פיתחו סיבוך זה. ההבדל בגלים היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. בעיניים בהם התפתח סיבוך של חוסר תאי אב לימבליים, הטיפול ב- MMC היה ארוך יותר ונמשך בממוצע 78.4 ימים לעומת משך טיפול של 37.7 ימים בעיניים ללא הסיבוך. אולם, הבדל זה במשך הטיפול לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. בשלושה מתוך חמשת החולים, החוסר בתאי אב לימבליים חלף באופן עצמוני.
לסיכום, טיפול טופיקלי במינון גבוה ב- MMC עם אטיפיה עלול להיות מלווה בסיבוך שכיח של חוסר בתאי אב לימבליים. אי לכך יש לבצע בחינה מחדש של ריכוז ה- MMC ושל משך הטיפול במטרה לשפר את הבטיחות של טיפול זה.
Lichtinger A, Peer J, Frucht-Pery J, Solomon A:
Limbal Stem Cell Deficiency after Topical Mitomycin C Therapy for Primary Acquired Melanosis with Atypia.
Ophthalmology 2010;117:431437.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!