בקשישים עם ליקוי ראייה, בעיקר בעיות ראייה לא-מטופלות, קיים סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, בהשוואה לאלו עם ראייה טובה יותר, כך עולה ממחקר חדש.

החוקרים מצאו כי בקרב 625 אמריקאים מבוגרים עם תפקוד קוגניטיבי תקין בתחילת המחקר, באלו עם ראייה לקויה, גם עם עדשות מתקנות, תועד סיכון גבוה יותר לדמנציה במהלך 8.5 השנים הבאות.

במהלך תקופת המחקר, 168 משתתפים פיתחו מחלת אלצהיימר או צורות אחרות של דמנציה. מבין אותם גברים ונשים, פחות מ-10% דירגו את איכות הראייה שלהם כ”מצוינת” בתחילת המחקר. זאת בהשוואה לקרוב ל-31% מהמשתתפים בהם תפקוד המוח נותר תקין במהלך תקופת המחקר.

מצד שני, כרבע מהמשתתפים במחקר שפיתחו דמנציה, דירגו את איכות הראייה שלהם כ”סבירה” או “ירודה” בתחילת המחקר, זאת בהשוואה ל-11% מאלו בהם תפקוד הזיכרון והחשיבה נותרו תקינים.

כאשר החוקרים בחנו את השפעות הטיפול, הם מצאו כי הסיכוי הגבוה ביותר לדמנציה תועד בחולים עם איכות ראייה ירודה, שנותרה ללא-טיפול. הסיכון היה נמוך יותר עם טיפול כלשהו לעיניים.

ממצאים אלו אינם מוכיחים כי בעיות ראייה תורמות לדמנציה, או כי טיפול בעיניים עשוי להאט התדרדרות קוגניטיבית. עם זאת, החוקרים מסבירים כי ייתכן וזה אכן המצב.

בהתייחסות לממצאי המחקר מסבירים מומחים בתחום כי זה זמן רב ידוע כי קיים קשר בין דמנציה ובין הפרעות ראייה. עם זאת, בפועל, בעיות אלו מאובחנות ומטופלות לעיתים קרובות לאחר אבחנת דמנציה.

לדבריהם, מהממצאים הנוכחיים עולה כי בעיות ראייה עשויות להקדים אבחנת דמנציה בשנים.

לא-ברור מהי הסיבה לכך שהפרעות ראייה ואיכות ראייה ירודה תורמים לדמנציה. אחת האפשרויות היא כי ראייה מוגבלת עשויה להגביל את הפעילות של קשישים בין אם מדובר בהליכה, קריאה, פתרון תשבצים או פעילויות חברתיות. כל אלו נקשרו עם סיכון מופחת לדמנציה בקשישים.

625 המשתתפים במחקר היו חלק ממחקר בריאותי גדול יותר שהחל בשנת 1992.

בסה”כ, החוקרים מצאו כי בקרב משתתפים במחקר שדיווחו על איכות ראייה “טובה מאוד” או “מצוינת” הסיכוי להתפתחות דמנציה במהלך 8.5 השנים הבאות היה נמוך יותר ב-63%, בהשוואה לאלו עם איכות ראייה ירודה.

בהמשך, החוקרים בחנו את ההשפעות המשולבות של הפרעות ראייה עם ובלי טיפול, על הסיכון למחלת אלצהיימר. בהשוואה לחולים עם איכות ראייה טובה ולפחות ביקור אחד לרופא עיניים במהלך תקופת המחקר, באלו עם איכות ראייה ירודה שלא פנו מעולם לטיפול רופא עיניים, תועד סיכון גבוה פי 9 לאבחנת מחלת אלצהיימר.

אך בחולים עם איכות ראייה ירודה ולפחות ביקור אחד אצל רופא עיניים, הסיכון למחלת אלצהיימר לא היה גבוה יותר משמעותית.

בדומה, בגברים ובנשים עם איכות ראייה ירודה ללא פרוצדורות עיניות, דוגמת ניתוח קטרקט, תועד סיכון גבוה פי חמש למחלת אלצהיימר, בהשוואה לסיכון גבוה פי 2.5 באלו עם איכות ראייה ירודה שלא עברו פרוצדורות אלו. לדברי החוקרים, משמעות הממצאים הללו היא כי קשישים עם הפרעות ראייה צריכים לפנות לטיפול, אם לא מכל סיבה אחרת אזי רק במטרה לשפר את הראייה.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Am J Epidemiol 2010

לידיעה במדסקייפ