ממחקר חדש עולה כי Rituximab (מבטרה) עשוי לשפר את הפרשת הרוק ומדדים אחרים בחולים עם תסמונת Sjogren’s Syndrome ראשונית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Rituximab נקשר לאנטיגן CD20 המצוי על-פני תאי B, ועשוי להפוך לטיפול הסיסטמי הראשוני במחלה זו.
מדגם המחקר כלל 30 חולים עם תסמונת Sjogren ראשונית, פעילה, עם נוגדנים עצמיים המתאימים למחלה, והפרשת רוק מגורה בכמות של לפחות 0.15 מ”ל לדקה.
מחקרים מוקדמים מצאו כי בחולים עם הפרשה שיירית מסוימת תתכן תועלת בעקבות טיפול ב-Rituximab. 20 חולים חולקו באקראי לטיפול תוך-ורידי ב-Rituximab, במינון 1000 מ”ג, בימים 1 ו-15; יתר 10 החולים טופלו בפלסבו. גיל החולים עמד בממוצע על 43 שנים, עם משך מחלה של 63-67 חודשים.
למשך לפחות 6-9 חודשים, ירידה במספר תאי B בעקבות טיפול ב-Rituximab הביא לשיפור במדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים. בהשוואה למטופלי פלסבו, בקרב חולים שטופלו ב-Rituximab תועד שיפור מובהק ביעד העיקרי הפרשת רוק בעקבות גירוי (p=0.004) ובמספר מדדים מעבדתיים (דוגמת תאי B ו-RF).
בקרב חולים שטופלו ב-Rituximab תועד שיפור מובהק במגוון מדדים סובייקטיביים, כולל מדד MFI (Multidimensional Fatigue Inventory), SF-36 (Short Form 36) ו-VAS (Visual Analog Scale). מספר הביטויים מעבר למעורבות בלוטות הרוק היה קטן יותר בקבוצת המטופלים ב-Rituximab, בהשוואה לפלסבו.
חולה סוכרת אחד בקבוצת Rituximab פיתח מחלה קלה דמוית Serum-Sickness.
עיקר השיפור בעקבות טיפול ב-Rituximab תועד בין שבועות 12 ו-36 לאחר הטיפול. בקבוצת הפלסבו, השיפור במרבית המדדים אירע 5 שבועות לאחר העירוי הראשון.
החוקרים משערים כי שיפור בקבוצת הפלסבו עשוי לנבוע מטיפול ב-Prednisone, שניתן לפני ואחרי העירויים, אך הם מודים כי הנתונים בנוגע להשפעות Prednisolone על תסמיני Sjogren’s Syndrome אינם חד-משמעיים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי Rituximab עשוי לשמש כטיפול בטוח ויעיל בחולים עם תסמונת Sjogren’s Syndrome ראשונית.
Arthritis Rheum 2010
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!