למרות שהמנגנון המדויק של התפתחות פטריגיום איננו ברור בשלמותו, קימות עדויות מוצקות לכך ששינויים במבנה הגובלת הנובעים מקרינה אולטרא-סגולה מעוררים סידרת אירועים שכתוצאה מהם נוצרת רקמה דמוית כנף החודרת לקרנית. רקמה חודרת זו מאופיינת בדלקת כרונית, שגשוג תאים, יצירה של רקמה חיבורית ונאו-וסקולריזציה.
באוסטרליה קיימת שכיחות גבוהה של פטריגיום. ב- New South Wales, Australia נמצאה שכיחות פטריגיום של 9.6%.
לאחרונה תואר שימוש ב- ultraviolet fluorescence photography (UVFP) כדי לזהות נזק מוקדם לעין כתוצאה מחשיפה לשמש. דווח על מערכת צילום המאפשרת לזהות אזורים המועדים לפתח פינגואקולה או פטריגיום.
המטרה של המחקר הנוכחי הייתה להשתמש במערכת ה- UVFP על פטריגיומים כדי לזהות צורות פלואורסצנציה שלהם. התקווה היא שצורות פלואורסצנציה אלה ירחיבו את הבנתנו לגבי הפתוגנזה והגדילה של פטריגיומים.
המחקר, שהיה פרוספקטיבי, בוצע באוסטרליה ב- New South Wales על ידי חוקרים ממחלקת העיניים ב- Prince of Wales Hospital, Sydney ויחידת ה- Medical Illustration Unit ב- University of New South Wales, Sydney.
אוכלוסיית המחקר כללה 14 חולים עם 20 פטריגיומים. שמונה היו גברים ושש – נשים. הגיל היה בין 26 ל- 62 שנים. 15 מהם אשר היוו 75% היו פטריגיומים ראשוניים, וחמישה (אשר היוו 25%) היו פטריגיומים חוזרים. בוצע צילום של המראה הקליני של הפטריגיומים ונעשה חיפוש אחר צורות פלואורסצנציה באותם אזורים.
זוהו ארבעה צורות פלואורסצנציה באזור הפטריגיום: בשישה המהווים 30%, זוהתה פלואורסצנציה בקצה המוביל של הפטריגיום. בשבעה המהווים 35% נמצאה פלואורסצנציה בגובלת. בשלושה המהווים 15% נמצאה פלואורסצנציה הן בקצה המוביל והן בגובלת, ובארבעה המהווים 20% לא נראתה כל פלואורסצנציה.
החוקרים מניחים שאזורי הפלואורסצנציה מיצגים אזורים של פעילות תאית בתוך הפטריגיום. שימוש בטכניקה זו להערכת פטריגיום עשוי להביא למידע נוסף על הפתוגנזה והגדילה של פטריגיומים.
Ooi JL, Sharma NS, Sharma S, Papalkar D, Oakey M, Dawes P, Coroneo MT:
Ultraviolet Fluorescence Photography: Patterns in Established Pterygia
Am J Ophthalmol 2007;143:97-101.e2
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!