Ophth. Other

הנחיות לפענוח של בדיקות הדמיה של הארובה והערכת ערכם באבחנה של גידולים בארובה/ פרופ’ רוזנר

הטיפול בגידולים של הארובה הינו מורכב ולרוב דורש שיתוף פעולה בין מנתחים אוקולופלסטיים, נוירו-רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. אבחנה פתולוגית של ביופסיה ארובתית נחשבת כ- gold standard באבחנה של גידול ארובתי אם כי גם התוצאות ההיסטופתולוגיות עלולות לעיתים לא להיות חד משמעיות. במקרים בהם התהליך נמצא באפקס הארובה או בסינוס הקוורנוזי ביצוע הניתוח להסרת הגידול או לביופסיה שלו הינו מסובך ואף מסוכן.

הדמיה ארובתית באמצעות CT ו- MRI הינה עמוד התווך של אבחון גידול ארובתי. בדיקות הדמיה אלה מאפשרות לדעת את גודלו ומיקומו של הגידול, וחדירתו לרקמות הארובה וסביבתה. תוצאות ההדמיה יכולות לצמצם את האבחנה המבדלת ולעזור בתכנון הגישה הטיפולית, אשר ברוב רובם של המקרים תכלול לקיחת ביופסיה.

בתחומים רבים של רפואת העיניים קיימות הנחיות ברורות לפענוח הדמיה כמו FA ברשתית. לעומתם אין כל שפה משותפת לתאור הדמיה של הארובה, גם בקרב מנתחי ארובה, רופאי עיניים כלליים או רנטגנולוגים.

המטרה של העבודה הנוכחית הייתה להציע טרמינולוגיה וגישה סיסטמטית לפענוח של הדמיה של הארובה באמצעות CT ו- MRI ולבדוק את ערכם בקרב 131 חולים עם גידול ארובתי שאושר באמצעות ביופסיה.

העבודה הייתה פרוספקטיבית ובוצעה בלוס-אנגלס, קליפורניה על ידי חוקרים מ- Jules Stein Eye Institute and Department of Ophthalmology ו- Division of Neuroradiology and Department of Radiology, David Geffen School of Medicine at UCLA.

בוצעה הערכה חוזרת של בדיקות ההדמיה של גידולים של הארובה בחולים שעברו ביופסיה במשך תקופה של 4 שנים. מתוך רשימה של מאפיינים אפשריים זוהו הצורות הנפרדות שניתן להשתמש בהן כסימנים מנבאים למהות המחלה בארובה עוד לפני קבלת התשובה הפתולוגית של בדיקת הביופסיה.

ההנחיות שנמצאו להסתכלות בבדיקות הדמיה של הארובה כללו סה”כ 84 מאפיינים. חמשת המאפיינים העיקריים היו: (1) מיקום אנטומי, (2) מעורבות של עצם וסינוסים פרה-נזליים, (3) תכולת התהליך, (4) צורת הגידול ו- (5) ממצאים נלווים.

כדי לבדוק את התוקף של הנחיות אלה על 84 המאפיינים שלהם, נמסרו בדיקות ההדמיה של 131 חולים שהאבחנה של הגידול הארובתי שלהם הייתה  ידועה לפי תוצאות בדיקה פתולוגית של ביופסיה, להערכה של 3 רופאים.

השינויים שהיו משמעותיים מבחינה סטטיסטית בין תהליכים דלקתיים, גידולים שפירים וגידולים ממאירים בארובה היו כלהלן:

הגידולים השפירים אופיינו בגודל קטן יותר, צורה עגולה או סגלגלה והם היו מלווים יותר מגידולים ממאירים ב-  hyperostosis.

הגידולים השפירים היו יותר היפרדנסים או היפודנסים בבדיקת CT בהשוואה לתהליכים דלקתיים או לגידולים ממאירים.

תהליכים דלקתיים תפסו את כל הארובה בשכיחות רבה יותר מתהליכים שפירים (23% לעומת 3% בהתאמה) ואף אחד מהגידולים הממאירים הדגים מעורבות של כל הארובה.

מעורבות של שומן הארובה נמצאה רק בתהליכים הדלקתיים.

הצורות שאפיינו את הגידולים הממאירים לא היו ייחודיים להם אך הם הופיעו בהם בשכיחות גבוהה יותר והם כללו: מעורבות של הארובה הקדמית, ארוזיה של העצם ויצירת molding סביב מבנים בארובה.

מאפיינים כמו הסננה מלאה של הארובה, הסננה של שומן ארובתי, עכירות של הסינוס הפרונטלי, molding סביב מבנים בארובה ומעורבות פרי-נאורלית היו בעלי ספציפיות גבוהה של 97% עד 100% אך הסנסיטיביות שלהם הייתה נמוכה.

בעבודה זו מציעים החוקרים Guidelines להסתכלות בבדיקות הדמיה של הארובה במטרה להבדיל בין תהליכים שפירים, ממאירים ודלקתיים. למרות שהמאפיינים שצוינו עשויים לעזור באבחנה המבדלת יש עדיין צורך בבדיקה פתולוגית של ביופסיה כדי להגיע לאבחנה.

Ben Simon GJ, Annunziata CC, Fink J, Villablanca P, John D. McCann JD, Goldberg RA:
Rethinking Orbital Imaging. Establishing Guidelines for Interpreting Orbital Imaging Studies and Evaluating Their Predictive Value in Patients with Orbital Tumors.

Ophthalmology 2005;112:2196-2207

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    חשוב לחקור התפתחות נבוסים בדמית (choroidal nevus) היות והם עלולים להתפתח למלנומה של הדמית. מקור המלנובלסטים ב- Neural crest והם נודדים לאורך הענף הראשון של העצב הקרניאלי הטריגמינלי, וחודרים לעין לאחר מכן לאורך העצבים הסיליאריים אל הדמית. נדידת המלנובלסטים הכורואידליים מהחלק האחורי קדימה תוך כדי השתנותם למלנוציטים, עשויה להשפיע על הפיזור של הנבוסים של הדמית. […]

  • טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי שטופלו ב- Bimekizumab (בימזלקס) תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של דלקת ענביה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול דמה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. החוקרים התבססו על נתונים משני מחקרים בשלב 3, מחקר אחד בשלב 2b ושלבי הארכה בתווית-פתוחה של מחקרים אלו להערכת שיעורי […]

  • עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists עולה כי בעיניים עם ניוון מקולארי גילי (Age-related Macular Degeneration) רטוב בהן הוחלף הטיפול לטובת Faricimab תועדה פעילות מחלה פחותה, עם מרווחים גדולים יותר בין הטיפול וחדות ראיה יציבה. המחקר התצפיתי מבוסס על נתונים ממאגר Fight Retinal Blindness! Registry ונועד לקבוע את תוצאות […]

  • ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    אטרופיה מקולרית מחמת גיל (AMD) הינה הגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך לאחר גיל 65 שנים.  ב- AMD נאווסקולרי (nAMD) קיימת אטרופיה מקולרית נלווית המאופיינת בהתפתחות אזורים אטרופיים ששטחם גדל עם הזמן והם גורמים לסקוטומות ואיבוד ראייה כתוצאה מהמעורבות הפובאלית. מחקרים in vitro של תאי פיגמנט אפיתל של הרשתית (RPE) הראו שחשיפה לאור כחול גורמת להתחלת […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים בדרגת דיוק גבוהה על-בסיס תמונות במכשירים הניידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך נערך בבית חולים בשנחאי בין תחילת אוקטובר בשנת 2022 ועד סוף ספטמבר בשנת 2023 וכלל 476 ילדים עם אבחנה של קוצר ראיה (251 ילדים), פזילה (180 […]

  • אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    בחולים עם גידולים היוצרים לחץ על הכיאסמה, המנבא המשמעותי ביותר לתוצאות טובות מבחינת הראייה הינו ניתוח בשלב מוקדם. החולים עשויים לא להיות מודעים למצב התחלתי של לחץ על הכיאסמה עד לשלב מתקדם יותר בו איבוד השדה עמוק או מגיע למרכז. גם במרפאת גלאוקומה בה מבצעים מעקב של שדה הראייה  קיימת סכנה של אבחנה מאוחרת של […]

  • טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר אקראי חדש בשלב 2, מהן עולה כי Filgotinib, מעכב Janus Kinase-1, הינו טיפול יעיל ונסבל היטב ומפחית את שיעורי כשלון טיפולים כנגד דלקת ענביה פעילה שאינה על-רקע זיהומי. מחקר HUMBOLDT הינו מחקר בשלב 2, אקראי, שכלל משתתפים מ-26 מרכזים משבע מדינות להערכת היעילות והבטיחות […]

  • השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    רטינופתיה סוכרתית היא הגורם המוביל לפגיעה בראייה במבוגרים בגיל העבודה בכל העולם. השלב הראשון של המחלה שניתן לזיהוי הינו חסימה של נימים ברשתית (capillary occlusion) על ידי קרישים או דלקת, שגורמת לאזורים של נונפרפוזיה ומיקרואנאוריזמות בכלי הדם שבסביבה. מתחילה שרשרת של שינויים שגורמים לנזק נוסף לכלי הדם הקטנים ולניוון של הרקמה העצבית. ההשפעה נוגדת הקרישה […]

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה