המטרה של ניתוח רשתית במקרים עם הפרדות רשתית ומקולה מופרדת, היא לגרום להצמדה מלאה של הרשתית וכתוצאה מכך לגרום לחזרה מרבית של חדות הראיה. כיון שחזרה לא מלאה של חדות הראיה לאחר ניתוח מוצלח מיוחסת, בין היתר, למשך הזמן בו הרשתית הייתה מופרדת, מוסכם בדרך כלל שיש לבצע את הניתוח מהר ככל האפשר. מאידך, לא רק משתנים קדם-ניתוחיים אלא גם משתנים בתקופה שלאחר הניתוח משפיעים על חדות הראיה הסופית. אלה כוללים ממברנות אפי-רטינליות, נדידת פיגמנט, cystoid macular edema וקפלים של הרשתית. בנוסף, יתכן שגם הנוזל התת-פובאלי שהודגם באמצעות optical coherence tomography- OCT ונשאר זמן ארוך לאחר ניתוח חיגור יכול להיות גורם המפריע לחזרת חדות הראיה המלאה.
עד עתה לא ידוע מהי ההשפעה של המהלך המדויק של ההצמדה המלאה של הפוביאה על חדות הראיה או אם משפיעה שיטת הניתוח שנבחרה על מהירות ההצמדה המלאה של הפוביאה. המחקר הנוכחי נעזר ב- OCT כדי לאפיין בצורה מדויקת יותר את מהלך הצמדת הפוביאה בעקבות ניתוח ויטרקטומיה עם מילוי גז ובעקבות ניתוח חיגור ולהשוות בין התוצאות שלהם. (5)
המחקר היה פרוספקטיבי והשוואתי אך ללא רנדומיזציה ובוצע ב- Jules Gonin Eye Hospital, University of Lausanne בשויץ. השתתפו במחקר 33 חולים ,16 נשים ו- 17 גברים, בגיל ממוצע של 65 שנים. לכולם היתה הפרדות רשתית רגמטוגנית ספונטנית עם קרעים בהקף והרמה שטוחה של הפוביאה. 9 מהם טופלו בחיגור אפיסקלרלי עם קריו ובמקרים סלקטיביים גם ניקוז חיצוני של הנוזל התת-רשתית. 24 חולים טופלו בויטרקטומיה, קריו והחלפת נוזל-גז חלקית (ב-8 חולים) או מלאה (ב- 16 חולים). החולים עם החלפת נוזל-גז מלאה שכבו כשפניהם כלפי מטה למשך 6 השעות הראשונות אחר הניתוח כדי לגרום ליציאת הנוזל שמתחת לרשתית ולאחר מכן שכבו על צידם. החולים עם החלפת נוזל-גז חלקית שכבו כשפניהם כלפי מטה למשך 12 השעות הראשונות אחר הניתוח כדי לגרום לספיגה ספונטנית של הנוזל שמתחת לרשתית. החולים נבדקו כעבור חודש וכן כעבור 6, ו- 10 עד 12 חדשים לאחר הניתוח. בנוסף לבדיקת עיניים מלאה בוצע גם OCT. משך המעקב הממוצע היה 10+0.5 חדשים.
הממצאים בבדיקת OCT חודש אחד לאחר ניתוח חיגור ב-9 חולים הדגימו ב- 6 מהם (67%) איזור קטן, תת-קליני, של נוזל מתחת לפוביאה. הנוזל נמצא בארבעה חולים (45%) כעבור 6 חודשים ובחולה אחד (11%) אף כעבור 12 חודשים. לאחר ויטרקטומיה הודגמה בכל 24 החולים הצמדה מלאה של הרשתית ללא כל נוזל מתחת לפוביאה.
המסקנה היתה שניתוח ויטרקטומיה גורם להצמדה מלאה וללא עיכוב של רשתית עם פוביאה מופרדת , בעוד שלאחר ניתוח חיגור יכול להשאר נוזל בכמות תת-קלינית למשך מספר חדשים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!