יוקם מרכז לטיפול בהפרעות מוחיות וניורופסיכיאטריות במרכז לבריאות הנפש גהה שיטפל בחולי דכאון ו- OCD באמצעות מערכת ה-Deep TMS (הודעת בריינסוויי)

הודעת בריינסוויי

חברת בריינסוויי (Brainsway), חברת מכשור רפואי מובילה המתמקדת בפיתוח ומכירה של מוצרים לא פולשניים באמצעות טכנולוגיית ה-Deep TMS לטיפול בדיכאון מז’ורי (MDD) והפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מדווחת כי תקים מרכז נוסף  לטיפול בישראל, בשיתוף פעולה עם המרכז לבריאות הנפש גהה, לטיפול בדיכאון ובהפרעות פסיכיאטריות נוספות. המרכז החדש, במרכז לברה”ן גהה, יתבסס על הטכנולוגיה הייחודית ופורצת הדרך שפיתחה בריינסוויי, ה-Deep TMS, המאפשרת גירוי או דיכוי עצבי בעומק המוח ויקדם טיפול בהתוויות שאושרו על ידי משרד הבריאות (אמ”ר) בדגש על טיפול בדיכאון מז’ורי והפרעה טורדנית כפייתית. מרכז הטיפול שישמש גם כמרכז מחקר יסייע בהגברת מודעות ליתרונות המשמעותיים שבשימוש בטכנולוגיית ה-.Deep TMS

המרכז לבריאות הנפש גהה הוא בית חולים פסיכיאטרי, הנחשב לאחד מהמרכזים המובילים בישראל לאבחון, טיפול, הוראה ומחקר בתחום בריאות הנפש וגורם מייעץ למרכז הרפואי רבין. בית החולים שייך לשירותי בריאות כללית, וכולל חטיבת ילדים ונוער וחטיבת מבוגרים, בצד מיון פסיכיאטרי הפועל 24 שעות ביממה. בגהה מיושמות גישות טיפוליות מתקדמות וקיימת בו יחידת מחקר העוסקת בעיקר בפסיכיאטריה ביולוגית, אפידמיולוגיהפסיכיאטרית ופסיכולוגיה מחקרית.

פרופ’ גיל זלצמן, מומחה בתחום חקר דיכאון והתנהגות אובדנית, יעשה שימוש במערכות של בריינסוויי גם לחקר הפרעות במצב הרוח והיווצרות דיכאון המלווה בהתנהגות אובדנית. פרופ’ זלצמן מכהן כיו”ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות של משרד הבריאות, פרופ’ מן המניין בפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר קבוע במחלקה לחקר המוח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.    

פרופ’ גיל זלצמן מסר כי “אני נרגש לקחת חלק בהקמת מרכז מצוינות בישראל לטיפול וחקר בהפרעות פסיכיאטריות קשות שעשוי לקדם מאוד את איכות הטיפול בחולים. השימוש בטכנולוגיה המאפשרת הגעה לעומק המוח בדרך לא פולשנית פותח פתח להשגת יעילות טיפול ותוצאות קליניות טובות יותר עבור הסובלים מהפרעות בתפקודי מוח, כגון דיכאון ואובדנות”.    

מנכ”ל בריינסוויי יעקב מיכלין מסר כי ” מרכז הטיפול והמחקר החדש יתבסס על הטכנולוגיה הייחודית של בריינסוויי והעובדה שביה?ח גהה בראשותו של פרופ’ גיל זלצמן, מומחה עולמי בפסיכיאטריה ביולוגית, נרתם להצלחת המרכז מהווה עדות נוספת ליכולתה של טכנולוגיית ה-Deep TMS שלנו להוות פריצת דרך בטיפול בסובלים מהפרעות פסיכיאטריות וביכולתנו להציע להם מזור לסבלם. הקמת מרכז מוביל זה הינה אבן דרך חשובה להגשמת מטרותיה של בריינסווי להנגיש את טיפוליה למטופלים בישראל באופן נרחב ואיכותי”.

בריינסוויי נמצאת בשלב מתקדם של ניסוי במערכת ה-Deep TMS גם לטובת גמילה מעישון וממשיכה להתקדם לקראת התחלת ניסויים קלינייים בהתוויות אפשרויות נוספות, כולל התמכרות למשככי כאבים (אופיואידים), טרשת נפוצה ותכניות מו”פ טכנולוגי נוספות.

בריינסוויי חווה ביקוש צומח לטכנולוגיית ה-Deep TMS בשוק האמריקאי ובשווקים מרכזיים נוספים בעולם והתקינה עד היום מעל 400 מערכות ברחבי העולם. בישראל המערכות מותקנות כיום במספר בתי חולים מובילים ומספר קליניקות פרטיות.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן