מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology עולה כי טיפול בקולכיצין במינון נמוך עשוי להפחית נוקשות עורקים בחולים בסיכון גבוה עם סוכרת מסוג 2.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו כי טיפול בקולכיצין לווה בירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם וללא סוכרת. עם זאת, מנגנון הפעולה של התרופה בהיבט זה אינו מובן היטב. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה של הטיפול התרופתי על נוקשות עורקים, לחץ דם ואלבומינוריה בחולים עם סוכרת מסוג 2.
המחקר האקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, כלל חולים עם סוכרת מסוג 2 והיסטוריה של מחלות לב וכלי דם או סיכון גבוה למחלות אלו. 100 משתתפים חולקו ביחס 1:1 לקבלת קולכיצין במינון 0.5 מ”ג פעם ביום או פלסבו למשך 26 שבועות.
התוצא העיקרי היה נוקשות עורקים כפי שנקבע לפי מדד מהירות גל דופק קרוטיד-פמורלי (או Carotid-Femoral Pulse Wave Velocity). תוצאים משניים כללו את מדדי לחץ דם אמבולטורי לאורך 24 שעות ויחס אלבומין:קריאטינין בשתן.
מהנתונים עולה כי טיפול בקולכיצין הפחית משמעותית התקדמות נוקשות עורקים בהשוואה לפלסבו עם שינוי מתוקן ללחץ עורקי ממוצע במהירות גל דופק קרוטיד-פמורלי של 0.7- מטר/שניה (רווח בר-סמך 95% של 1.3- עד 0.1-). מניתוח ללא תיקון ללחץ דם עורקי ממוצע עלתה ירידה לא-משמעותית במהירות גל דופק קרוטיד-פמורלי של 0.3- מטר/שניה (רווח בר-סמך 95% של 1.0 עד 0.4).
הטיפול בקולכיצין לא השפיע משמעותית על מדדי לחץ דם סיסטולי לאורך 24 שעות (שינוי של 3.0 מ”מ כספית, רווח בר-סמך 95% של 0.5- עד 6.5 מ”מ כספית) או יחס אלבומין:קריאטינין בשתן (אחוז שינוי של 0.5, רווח בר-סמך 95% של 29.5- עד 40.4).
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שממצאי המחקר מציעים כי קולכיצין עשוי להפחית נוקשות עורקים עם ירידה אפשרית באירועים קרדיווסקולאריים, דרושים מחקרים נוספים על-מנת לאשר את ההשפעות הללו ולהבין טוב יותר את המנגנונים בבסיס השפעה זו.









תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!