מניתוח נתוני עולם-אמיתי עולה כי קרוב למחצית מהמטופלים שהחלו בטיפול ב- Semaglutide (וויגובי) להפחתת משקל הפסיקו את הטיפול בתוך חמישה חודשים, כאשר דפוסי הפסקת הטיפול התרופתי נותרו ללא שינוי גם לאחר פתרון קשיי האספקה. במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים מבולטימור כי עלויות טיפול גבוהות ומצב סוציו-אקונומי נמוך יותר זוהו כמכשולים משמעותיים להמשך הטיפול התרופתי כנגד השמנה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתן Semaglutide בזריקה תת-עורית אחת לשבוע אושר בשנת 2021 להפחתת משקל; עם זאת, ההיענות למשטר טיפול זה ושיעורי הפסקת הטיפול התרופתי אינם מובנים היטב. כעת הם השלימו מחקר עולם-אמיתי להערכת דפוסי טיטרציה של המינון ושיעורי הפסקה מוקדמת של הטיפול התרופתי בקרב מבוגרים בארצות הברית שטופלו בתרופה.

מדגם המחקר כלל 15,811 מבוגרים (77% נשים) שהחלו טיפול ב- Semaglutide בין 06/2021 ועד 12/2023 והחזיקו בביטוח רפואי למשך שישה חודשים לפני ואחרי הטיפול. החוקרים בחנו את דפוסי התאמת מינון לאורך חמישה חודשים וניתוח סטטיסטי שימש לזיהוי גורמים הקשורים עם הפסקת הטיפול, שהוגדרה כמרווח של למעלה מ-30 ימים בין ניפוקי התרופה.

מהנתונים עולה כי 69% מהמטופלים החלו במינון המומלץ של 0.25 מ”ג, כאשר 57% השיגו את מינון האחזקה לאורך המעקב – 22% הגיעו למינון של 1.7 מ”ג ו-34% הגיעו למינון של 2.4 מ”ג.

שיעורי ההפסקה המצטברים של הטיפול עמדו על 46% לאחר חמישה חודשים מהתחלת הטיפול ונותרו סביב 48% גם לאחר פתרון משבר האספקה ב-10/2023, עדות לכך שגורמים נוספים מעבר לזמינות הטיפול תרמו להפסקת הטיפול.

מניתוח הממצאים עולה קשר תלוי-מינון בין תשלום גבוה יותר ובין שיעורי הפסקת הטיפול באלו שנדרשו לתשלום הגבוה ביותר (161-1460 דולרים) תועד סיכוי גבוה ב-33% להפסקת הטיפול, בהשוואה לאלו שנדרשו לתשלום הנמוך ביותר (1-54 דולרים).

שיעורי הפסקת טיפול היו גבוהים יותר באלו בגילאי 18-29 שנים או 65 שנים ומעלה, באלו עם רמת השכלה תיכונית או פחות מכך ובאלו עם הכנסה שנתית של עד 75,000 דולרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בגישות לתמוך בהיענות ארוכת טווח לטיפול התרופתי.

Obesity, July 2025

לידיעה במדסקייפ